"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בג"ץ ביטל את מתווה בן גביר להגבלת ביקורי ח"כים אצל אסירים ביטחוניים
ברוב של שניים מול אחד, קיבל בית המשפט העליון את עתירת ח"כ אחמד טיבי והשיב לתוקפו את "מתווה לוי-בר-לב" • השופטת ברק-ארז: "שללו מ-110 ח"כים את היכולת לפקח על תנאי הכליאה" • עם זאת, בקשתו של טיבי לבקר את מרואן ברגותי נדחתה בשל התנגדות גורמי הביטחון
ביטול "המתווה הסיעתי", ההסדר שהנהיג השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. צילום: ללא

בג"ץ ביטל את מתווה בן גביר להגבלת ביקורי ח"כים אצל אסירים ביטחוניים

ברוב של שניים מול אחד, קיבל בית המשפט העליון את עתירת ח"כ אחמד טיבי והשיב לתוקפו את "מתווה לוי-בר-לב" • השופטת ברק-ארז: "שללו מ-110 ח"כים את היכולת לפקח על תנאי הכליאה" • עם זאת, בקשתו של טיבי לבקר את מרואן ברגותי נדחתה בשל התנגדות גורמי הביטחון

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בית המשפט העליון הורה היום (ראשון) על ביטול"המתווה הסיעתי", ההסדר שהנהיג השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אשר הגביל את ביקורי חברי הכנסת אצל אסירים ביטחוניים לנציג אחד בלבד מכל סיעה.

ההחלטה התקבלה ברוב של השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, מול דעת המיעוט של השופט דוד מינץ. השופטת ברק-ארז קבעה בפסיקתה כי המתווה שלל ממרבית חברי הכנסת את יכולתם לפקח על תנאי הכליאה של האסירים, וציינה: "עם מצב זה אין להסכין". הנשיא עמית הוסיף כי בחלוף שלוש שנים ללא דיאלוג בין הרשויות, הגיעה העת להכרעה שיפוטית.

נשיא ביהמ"ש העליון השופט יצחק עמית,צילום: אורן בן חקון

בעקבות הפסיקה, יוחזר לתוקפו "מתווה לוי-בר-לב" שגובש ב-2022, המאפשר לכל חבר כנסת להגיש בקשה למפגש עם אסיר ביטחוני ספציפי.

"הכנסת יכולה לתקן בחקיקה"

השופט דוד מינץ, שהיה בדעת מיעוט, הודה כי "יש ממש בטרוניית העותר" וכי ח"כ טיבי אכן הופלה לרעה. עם זאת, סבר מינץ כי דין העתירה להימחק ולא להתקבל, מתוך רצון לכבד את הרשויות ולא לכפות הכרעה שיפוטית במקום שבו הכנסת יכולה לתקן את המעוות באמצעות חקיקה.

נדחתה הבקשה לבקר את מרואן ברגותי

למרות קבלת העתירה העקרונית, בג"ץ דחה פה אחד את בקשתו הספציפית של ח"כ טיבי להיפגש עם המחבל מרואן ברגותי. הדחייה הגיעה בעקבות חוות דעת של גורמי הביטחון, שהזהירו מפני ההשלכות הביטחוניות של המפגש. בית המשפט הבהיר כי ההתנגדות אינה נובעת ממעשיו של טיבי עצמו, וכי הוא יוכל לחדש את בקשתו בעתיד.

כזכור,בינואר 2023 ביטל השר בן גביר את המתווההקודם והחזיר את ההגבלות הסיעתיות. ח"כ טיבי טען בעתירתו כי פניותיו לא נענו במשך למעלה משנה, בעוד פניות מח"כים בקואליציה אושרו במהירות. כלל השופטים הסכימו כי יישומו של המתווה של בן גביר לקה בחוסר עקביות ובהפליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו