הזוג התגרש, הגבר התאבד: הפסיקה התקדימית בסאגת כספי הביטוח

קרב על מילוני שקלים בין הוריו של צעיר בן 32 לבין גרושתו: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב  פסק היום (ראשון) כי כספי ביטוח של צעיר ששם קץ לחייו יועברו להוריו ולא לגרושתו למרות שנרשמה כמוטבת בפוליסות.

על פי פסק הדין מדובר בצעיר שהתאבד לאחר מסכת חיים רצופת טרגדיות אישיות. לאחר מותו התברר כי בפוליסות הביטוח ציין את אשתו לשעבר כיורשת, אך במקביל הוריו, יורשיו החוקיים המתגוררים בקזחסטן, טענו כי הכספים שייכים לעיזבון.

התביעה שהוגשה על ידי ההורים ביקשה להכריע בשאלה מי זכאי לכספים הצבורים. ההורים טענו כי למרות שאשתו רשומה כמוטבת, יש לבחון מחדש את כוונת המנוח. לדבריהם, בנם היה שרוי במצוקה נפשית עמוקה בעקבות גירושיו ומות בתו, וכי לאחר הפרידה נותק כל קשר שמצדיק המשך דאגה כלכלית לגרושתו. עוד טענו כי המנוח כלל לא היה מודע לאפשרות לשנות את המוטבים, ולכן לא עדכן את הפוליסות.

מנגד, האישה לשעבר טענה כי היא הזכאית לכספים משום שהיא רשומה כמי שזכאית לכספים הצבורים. לטענתה, “המנוח קבע בפוליסות הביטוח כי היא המוטבת, תוך נקיבת שמה, והוא מעולם לא ביקש לשנות זאת”. עוד הדגישה כי יחסיה עם המנוח נותרו טובים גם לאחר הגירושים, ולכן הטענה של הוריו על ניתוק קשרים אינה נכונה.

בית הדין נדרש במקרה זה לבדוק לא רק את לשון הפוליסה, אלא גם להבין מה נסיבות החיים שהשתנו לאחר שהמנוח חתם עליה.

בפסק הדין נקבע כי אף ששמה של האישה לשעבר נרשם במפורש כמוטבת, יש לבחון האם מטרת הביטוח עדיין מתקיימת. השופט ציין כי לפי הפסיקה, מטרת מינוי בן זוג כמוטב היא “להבטיח את פרנסתה וכלכלתה לאחר מותו”, אך לאחר גירושים מטרה זו עלולה להתבטל. 

בהכרעתו קבע בית הדין כי בנסיבות המקרה לא ניתן לקבוע שהמנוח התכוון להותיר את גרושתו כמוטבת לאחר הפרידה וכי קיים ספק ממשי אם היה מודע לאפשרות לשנות את המוטבים.  בנוסף הכריע בית הדין כי למנוח היו קשיי שפה והיעדר היכרות עם החוקים בישראל - לכן לא החליף את שם המוטבת הרשומה על הפוליסה.

בית הדין קבע באופן חד משמעי כי “לא ניתן לקבוע כי מטרת חוזה הביטוח עודנה מתקיימת”, ולכן יש לראות בכספים כחלק מהעיזבון ולא ככספים המגיעים לאשתו לשעבר של המנוח. בהתאם לכך נקבע כי הכספים יועברו להוריו של המנוח כיורשיו החוקיים.