הברחות לעזה. צילום: ללא

עונש מוות מול 10 שנות מאסר: המחלוקת שקורעת את עולם המשפט

פרקליט המדינה עמית אייסמן קבע מדיניות שלפיה לכלל הנאשמים בפרשות הברחות הסחורות יש לייחס את העבירה החמורה ביותר של סיוע לאויב בשעת מלחמה • מנגד, הפרקליט הצבאי הראשי תא״ל איתי אופיר בחר לייחס לחיילים המעורבים ונאשמים בבית הדין הצבאי עבירה קלה יותר • כך נוצרו שני מסלולי העמדה לדין - על אותן עבירות

אותה פרשת הברחות. אותם מעורבים. אבל סעיף אישום שונה לחלוטין ועמו פער דרמטי בעונש האפשרי. בעוד שאחד הנאשמים מואשם בעבירה של סיוע לאויב בשעת מלחמה שעונשה המרבי מאסר עולם ואף עונש מוות, הקצינים שסיפקו את המידע ותיאמו את ההברחות מואשמים בעבירה שעונשה המרבי עשר שנות מאסר בלבד.

המחלוקת המשפטית בין פרקליט המדינה לפרקליט הצבאי הראשי מתגלה ומובילה לכך שנאשמים המעורבים באותן פרשות ממש ניצבים בפני חשיפה עונשית שונה לחלוטין. ״להיום״ נודע שהשניים אף שוחחו בינהם בעניין, אך בכל זאת החליטו להגיש על סעיפי אישום שונים.

פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, צילום: ערוץ הכנסת

מכתבי האישום שהוגשו בסוף השבוע האחרון עולה כי נאסר מוסטפא, תושב רהט, הבריח קרטוני סחורות לעזה. סא״ל ג׳, קצין קבע, סיפק לו מידע מבצעי מסווג מתוך הערכות מצב של אוגדת עזה כדי לתזמן את ההברחות לימים שבהם הסיכוי להיתפס נמוך, כגון ימי החלפת קו, מחק התכתבויות ועוד.

רס״ן ע׳, קצין מילואים, תיאם את הנהגים, קבע מועדי כניסה והנחה כיצד להעביר את הסחורה מבלי לעורר חשד. בשש הברחות שיטתיות חילקו ביניהם מוספא ורס״ן ע׳ כ 850 אלף שקל, כאשר סא״ל ג׳ קיבל על פי הנטען 132 אלף שקל שוחד.

מחלוקת בין מערכות האכיפה

כתב האישום נגד מוסטפא הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ויוחסה לו עבירת סיוע לאויב בשעת מלחמה לפי חוק העונשין. במקביל, בבית הדין הצבאי הוגשו כתבי אישום נגד שני הקצינים, אך להם יוחסה עבירה של עזרה לאויב לפי חוק השיפוט הצבאי שעונשה המרבי עשר שנות מאסר בלבד.

סוכלה הברחה של סחורות לרצועת עזה בשווי של יותר ממיליון שקלים \\ דוברות המשטרה

הפער משקף מחלוקת בין שתי מערכות האכיפה. פרקליט המדינה עמית אייסמן קבע מדיניות שלפיה לכלל הנאשמים בפרשות הברחות הסחורות, מדובר בעשרות, יש לייחס את העבירה החמורה ביותר של סיוע לאויב בשעת מלחמה. מנגד, הפרקליט הצבאי הראשי תא״ל איתי אופיר בחר לייחס לחיילים המעורבים ונאשמים בבית הדין הצבאי עבירה קלה יותר. לפצ״ר הייתה אפשרות לייחס את הסעיף החמור יותר אך הוא בחר שלא לעשות כן.

האלוף איתי אופיר בסיור ברצועה, צילום: דובר צה"ל

בבג"ץ מסתייגים

אייסמן עצמו ספג ביקורת על ייחוס הסעיף באופן תקדימי לפרשות מסוג זה. גם גורמים בתוך הפרקליטות סברו כי במקרי הברחות דומים הורשעו נאשמים בעבירות חמורות פחות, שכן מדובר בעבירה ששימשה עד כה למקרים מובהקים של חבירה לאויב ולא לפעולות שמונעות מבצע כסף.

גם בבית המשפט העליון הובעו הסתייגויות מהרחבת הסעיף. השופטת כנפי שטייניץ ציינה באחת מפרשות ההברחות כי ניסיון לייחס עבירה זו להברחת סחורות צועד כברת דרך משמעותית מעבר לגבולותיה המוכרים של העבירה, וכי קיים מרחק ניכר בין הפסיקה שעליה נסמכת הפרקליטות לבין פרשות ההברחות.

אלא שכעת אנו חושפים כי הפערים אינם רק בין אזרחים לחיילים, אלא גם בין החיילים לבין עצמם. כך למשל הוחלט כי כתב האישום נגד בצלאל זיני, אחיו של ראש השב״כ, לצד הנאשם הנוסף אביאל בן דוד וחיילי מילואים נוספים, יוגש במערכת המשפט האזרחית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע - למרות שמדובר בחיילי מילואים ובאותה המידה ניתן היה לנהל את ההליכים בעניינם בבית הדין הצבאי. בהתאם למדיניותו של אייסמן, יוחסה להם העבירה החמורה של סיוע לאויב בשעת מלחמה.

בצלאל זיני על רקע משאיות סיוע שנכנסות לעזה, צילום: אהרלה קרומבי, רויטרס

מנגד, בכתב האישום שהוגש בסוף השבוע האחרון לבית הדין הצבאי נכלל גם רס״ן ע׳, המשרת אף הוא במילואים ולא בקבע. בעניינו הוחלט להעמידו לדין בבית הדין הצבאי ולא בבית משפט אזרחי, מבלי שניתן לכך עד כה הסבר ברור.

מסלולי העמדה לדין שונים

כך, חיילי מילואים המעורבים בפרשות דומות ובמסכת עובדתית דומה, מוצאים עצמם במסלולי העמדה לדין שונים. ההחלטה בדבר מקום השיפוט וזהות הגוף התובע כפי שנחשף כאן הופכת במצב כזה לבעלת משמעות מכרעת. בהתאם למדיניות הפצ״ר יוחסה לרס״ן ע׳ עבירה של עזרה לאויב בלבד, שעונשה המרבי עשר שנות מאסר. לעומת זאת, חיילי מילואים אחרים שהועמדו לדין בבית המשפט האזרחי הואשמו בעבירת סיוע לאויב בשעת מלחמה שנזכיר, המחוקק קבע לה עונש מקסימום של מאסר עולם או מיתה.

במצב כזה, ההכרעה אם חייל מילואים יועמד לדין בבית משפט אזרחי או בבית דין צבאי קובעת בפועל את החשיפה העונשית. כך נוצר מצב שבו חיילי מילואים המעורבים באותן פרשות ממש ניצבים בפני סיכון עונשי שונה לחלוטין, לא לפי חומרת המעשים אלא לפי הגוף התובע ומקום השיפוט. תשובה מניחה את הדעת לשאלה מדוע הוחלט כך טרם ניתנה.

תגובת דובר צה”ל: בשישי, הוגשו לבית הדין הצבאי כתבי אישום חמורים נגד סגן אלוף בשירות קבע ורב סרן בשירות מילואים בגין שורת מעשים חמורים שביצעו השניים. בכתבי האישום שהוגשו נגד הקצינים יוחסו להם עבירות חמורות שונות, לרבות עבירות החלות על עובדי ציבור, וכן עבירה ביטחונית חמורה שעניינה ״עזרה לאויב״, לפי סעיף 44 לחוק השיפוט הצבאי המתאימה לנסיבות המעשים מושא כתב האישום". מערכת המשפט והאכיפה בצה"ל רואות בחומרה רבה את מעשי ההברחה לרצועת עזה שיש בהם כדי לעזור לחמאס לשוב ולהתעצם תוך פגיעה בביטחון המדינה ואזרחיה.

מטעם פרקליט המדינה לא נמסרה תגובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...