אסנהיים מזהיר בבית המשפט: "אם זה יגיע למשטרה - אף אחד לא ידבר"

בית המשפט העליון קיים אתמול דיון בשאלה האם יש לחייב את עיתונאי כאן 11 עמרי אסנהיים למסור למשטרה את חומרי הגלם מהראיון שערך עם אלי פלדשטיין - ראיון שהוביל לפתיחת חקירה פלילית נגד ראש סגל ראש הממשלה ושגריר בריטניה המיועד, צחי ברוורמן - המכונה ״הפגישה הלילית״ ועיקרה שיבוש הליכי חקירת פרשת "הבילד".

המשטרה טוענת כי החמורים דרושים לה לניהול החקירה; אסנהיים טוען שהחומרים מהראיון שקיים פלדשטיין חוסים תחת חיסיון עיתונאי.

השופט מזרחי מבית משפט שלום קיבל את בקשת המשטרה, לאחר מכן התקיים ערר במחוזי שהכיר בחיסיון העיתונאי גם על ראיונות גלויים והציע מתווה שלפיו יגיש את החומרים לעיון בית המשפט בלבד, ובית המשפט יקבע מה יועבר למשטרה. אסנהיים דחה את ההצעה, והעניין התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון בגלגול שלישי.

הדיון התנהל סביב סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי, הקובע כי בסמכותו של שופט יכול להורות על הצגת חפץ שרצוי לצורכי חקירה.

השופט עמית אמר לעו"ד ליאת ברגמן, המייצגת את אסנהיים בפתח הדיון, "הגעתם לכאן כי סירבתם להצעה של בית המשפט המחוזי, שכתב פסק דין יפה והרחיב את החיסיון העיתונאי”.

נזכיר כי המחוזי הרחיב את החיסיון העיתונאי בכך שהכיר כי גם מקרה שבו אדם מתראיין באופן גלוי, עשוי להיות מוגן תחת חיסיון עיתונאי.

בהתאם קבעה השופטת מתווה לפיו אם אסנהיים יגיש לעיון בית המשפט בלבד את החלקים - בחומרי הגלם שהוגדרו כ"לא לציטוט" תיבחן האפשרות להחריגם מהצו - אך כאמור אסנהיים דחה את ההצעה.

השופט עמית הוסיף כי עמדת אסנהיים אומרת למעשה ששיקול הדעת מהו חומר רלוונטי שדרוש לחקירה של עיתונאי בלבד ואמר לבאת כוחו: "את נותנת את שיקול הדעת לעיתונאי, לא למשטרה ולא לבית המשפט, אפילו בפילוח החומר…הטענה כלפיכם היא שלקחתם את המקרה הכי קיצון. יש כאן מרואיין שהתראיין בפנים גלויות, והטענה היא שזה לא עניין של חיסיון אלא של שיקולי עריכה".

מנגד, השופט עמית אמר לנציג המדינה: "כשאתם רוצים את כל החומר שנותר על רצפת חדר העריכה - זה נראה כמו מסע דיג".

השופט חאלד כבוב: "איפה זה עומד ביחס לתפקידה של העיתונות החוקרת? זה אפקט מצנן, זה מרפה את ידיה של העיתונות: מה שתבטיחו למרואיין יהיה כאין וכאפס, כי נצטרך להעביר את זה למשטרה״

השופט שטיין הוסיף כי "הפרוצדורה המקובלת היא שהמשטרה זכאית לכל, למעט חיסיון - בית המשפט הוא שקובע מה רלוונטי לחקירה, לא עיתונאי ולא רופא שיניים ולא פרופסור באוניברסיטה". יחד עם זאת הוסיף והתייחס לאפקט המצנן שעלול להיווצר למרואיינים: “אם כל דבר שתאמר לעיתונאי מחר יהיה בידי המשטרה - אף אחד לא ידבר עם עיתונאי. זה ברור".

השופט כבוב אמר לברגמן: "אי-אפשר לומר שהחומר הוא לא רלוונטי לחקירה. מאיפה אתם יודעים? אני לא יודע מהם השיקולים הרלוונטיים להיקף החקירה".

השופט שטיין הסכים עימו: "להכניס את הכל לקופסה ולטעון לחיסיון - זה נראה לי מוגזם. השאלה היא מי מחליט מה רלוונטי ומה לא - העיתונאי, או בית המשפט שיש לו מומחיות מיוחדת לקבוע מה רלוונטי". כבוב: "לא אפשרתם לגורם שלישי נטרלי לראות את החומר".

בצעד יוצא דופן, פנה אסנהיים עצמו לשופטים: "אני לא רגיל לדבר במעמד כזה. אני כאן כדי להגיד לכם עד כמה יש להחלטה שלכם משמעות קריטית לעבודה שלי". אסנהיים סיפר כי הוא נמצא במו"מ עם עשרה אנשים שהוא מבקש לראיין, ו"שואלים אותי בכל פגישה האם מסרתי את חומרי הגלם של פלדשטיין. מספיק שאחד יגיד 'לא' - כולנו הפסדנו".

הוא הזכיר מקרים מהעבר: את אבישי רביב שלקח שנים לשכנע לדבר על רצח רבין, את "טאיסיה" בפרשת אייל גולן שלא הייתה מוסרת גרסתה אילו ידעה שהחומר יגיע למשטרה, ואת נתניהו שחתם עימו על הסכם שלפיו חומרי הגלם לא יועברו לצד שלישי. "פלדשטיין מסר את השם של ברוורמן כי הוא סמך עלי", אמר.

הראיון עם פלדשטיין, לשעבר דובר בלשכת ראש הממשלה, הנאשם בפרשת הדלפת מסמכים מסווגים לעיתון "בילד" הגרמני וחשוד בפרשת "קטארגייט" - שודר בשלושה פרקים בכאן 11 בדצמבר האחרון.

במסגרתו חשף פלדשטיין לראשונה כי ברוורמן הזעיק אותו לקריה באמצע הלילה, עדכן אותו שיש חקירה במחב"ם (מחלקת ביטחון מידע) ואמר כי ביכולתו "לכבות" אותה. בעקבות הפרסום פתחה המשטרה בחקירה נגד ברוורמן בחשד לשיבוש הליכים - חשד שברוורמן מכחיש. ברוורמן מואשם גם במסגרת פרשת הבילד עצמה בשיבוש חומרי חקירה.

המשטרה ביקשה את חומרי הגלם לבחון אם קיימות ראיות נוספות ומה הייתה הדינמיקה שהובילה לאמירות פלדשטיין. הבקשה הוגשה גם מטעם החשוד יונתן אוריך.