הצעות חוק קריטיות לטיפול בפשיעה מחכות - כך הממשלה מעכבת אותם

גל פשיעה חסר תקדים משתולל ברחבי הארץ ופוגע במיוחד בחברה הערבית: עשרות נרצחים, מאות אירועי ירי וארגוני פשיעה שפועלים ללא מורא.

מפכ"ל המשטרה עצמו, שכבר הכריז על "מצב חירום לאומי", אמר בחודש האחרון: "אין לנו יכולת לבלום ולמנוע כשידינו כפותות, אוזנינו אטומות ועינינו מכוסות". בנוסף, הוא קרא ליועצת המשפטית לממשלה, לפרקליטות ולממשלה להשיב באופן מיידי את הכלים הטכנולוגיים לידי המשטרה. "אנו שבים וקוראים להתגייסות מלאה ולשיתוף פעולה אקטיבי של כלל משרדי הממשלה, כתף אל כתף, איתנו בשטח".

ל"היום" נודע כי הייעוץ המשפטי לממשלה הגדיר חמש הצעות חוק כחקיקה קריטית למאבק בפשיעה המאורגנת, ובפשיעה בחברה הערבית בפרט - אבל הן לא מקודמות על ידי הממשלה:

1. חיפוש סמוי במחשב ושימוש ברוגלות

רק השבוע התייחסה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה להצעה בכנס אגף החקירות והמודיעין בבית שמש, וביקשה לקדם באופן מיידי את הצעת החוק שתאפשר למשטרה להשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים. "אין מדובר באמצעי שנכון שיהיה למשטרת ישראל, אלא באמצעי שחובה שיהיה למשטרת ישראל", אמרה, וקראה לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי לפעול.

ההצעה מבקשת להסמיך את המשטרה לבצע חיפוש סמוי במחשב, לרבות שימוש ברוגלות - באישור בית המשפט, במצבים שבהם נדרשים גילוי או מניעה של עבירת פשע חמור או תפיסה של עבריינים שעברו עבירה כזו.

במשך תקופה ארוכה עמדה מחלוקת בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הדרג המדיני על הכללת עבירות שחיתות שלטונית בהצעה. אך קיימת גם הצעת חוק פרטית של ח"כ צביקה פוגל, שלא כוללת עבירות שחיתות, שעברה קריאה טרומית בנובמבר 2024, ומאז גם היא לא קודמה.

2. זיהוי ביומטרי בזמן אמת

הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכת צילום ביומטרית) מבקשת לאפשר למשטרה להפעיל מערכות זיהוי ביומטרי בזמן אמת במרחב הציבורי. במילים פשוטות: המשטרה תוכל להזין מראש פרטי זיהוי של חשודים או מבוקשים למערכת, והמערכת תתריע באופן אוטומטי ברגע שאותו אדם ייקלט במצלמות. כמו כן, ניתן יהיה לבדוק בדיעבד צילומים שנאגרו במצלמות כדי לאתר חשודים לאחר ביצוע עבירה.

כלים דומים - לרבות מערכות זיהוי פנים וזיהוי לוחיות רישוי - נמצאים בשימוש משטרתי נרחב במדינות מערביות רבות, ובהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה וצרפת. בישראל המשטרה כבר עושה שימוש במערכת "עין הנץ" לזיהוי לוחיות רישוי. ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה לפני כשנתיים, אך עדיין לא הונחה על שולחן הכנסת וממתינה להובלת המשרד לביטחון לאומי.

3. חילוט תקבולי עבירה - להכות בכיס של ארגוני הפשיעה

אחת מהדרכים האפקטיביות ביותר להילחם בפשיעה מאורגנת היא לייבש את מקורות המימון שלה. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה) נועדה לתת בידי רשויות האכיפה כלי לחילוט הכנסות עברייניות, ובכך לפגוע ברווחים הכלכליים שמזינים את ארגוני הפשיעה.

ההצעה מתעכבת כבר יותר משנתיים - לא בשל מחלוקת משפטית, אלא משום שהממשלה לא הכריעה בשאלה אחת בלבד: איזה מבין משרדי הממשלה ינהל את הרכוש המחולט?

4. הגבלת מזומן: לסגור את הברז

הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן תבטל פטור שניתן לגופים פיננסיים מפוקחים ממגבלות על מתן הלוואות במזומן - פרצה שמאפשרת זרימת כספים לארגוני פשיעה. ההצעה נכללה כחלק מהתוכנית המאזנת לשנת התקציב 2024, עברה קריאה ראשונה בפברואר 2024 - ומאז גם היא לא קודמה.

5. עבירות נשק - הענישה שלא מוחמרת

הצעת חוק התמודדות עם תופעת עבירות הנשק כוללת תיקוני חקיקה שנועדו להעניק לרשויות האכיפה כלים נוספים לפיצוח תיקי נשק, להקל העמדה לדין ולהחמיר את הענישה. ההצעה ממתינה לקריאה ראשונה על שולחן הכנסת מאז מארס 2025.

אחד מהסעיפים המעניינים בהצעה מתמודד עם תופעה גוברת: פרסום תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות, שבהם אנשים מחזיקים בחפץ הנחזה להיות נשק, ולעיתים אף מבצעים בו ירי. מאחר שהנשק המופיע בתצלום לא נתפס על ידי רשויות האכיפה, לא ניתן לבדוק אותו במעבדה ולגבש חוות דעת שהוא אכן עונה על ההגדרה המשפטית של נשק.

הצעת החוק מבקשת לקבוע חזקה שלפיה חפץ הנחזה ככלי נשק על פי מראהו ומאפייניו - יראו בו כלי נשק כל עוד לא יוכח אחרת. מדובר בהוראת שעה לתקופה של שנה, שנועדה לשבור את תרבות הנשק כסמל סטטוס ברשתות החברתיות.

בתגובות - קרב האשמות

מלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר בתגובה כי "השר הוא שמוביל את רוב ההצעות המדוברות, אולם לדבריהם הן אינן מקודמות בשל התנגדות היועצת המשפטית לממשלה וכן שר המשפטים יריב לוין, שהחליטו שלא לאפשר את קידומן, וזאת למרות שבן גביר, לטענת הלשכה, איזן את ההצעות ומעוניין בקידומ"ן.

בנוגע להצעת החוק העוסקת ברוגלות, נמסר כי בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, הוסר הסעיף הנוגע לפעילות נגד נבחרי ציבור, וכעת ניתן, לדבריהם, להעביר את ההצעה.

בלשכה הדגישו כי מרבית החוקים שעברו בקדנציה הנוכחית של הממשלה בתחום המאבק בפשיעה ובאלימות הם חוקים ממשלתיים של המשרד לביטחון לאומי או חוקים פרטיים של סיעת עוצמה יהודית, שעברו לטענת  בניגוד לעמדת היועצת המשפטית. בין החוקים שצוינו:

1. חוק הפרוטקשן של ח"כ יצחק קרויזר.

2. חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים של ח"כ יצחק קרויזר.

3. חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה של ח"כ צביקה פוגל.

4. חוק האיזוק האלקטרוני של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.

5. חוק האיירסופט של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.

6. חוק "עין הנץ", המזהה לוחיות רישוי לצורך המאבק בפשיעה ובטרור.

עוד נמסר כי השר לביטחון לאומי ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי מקדמים בימים אלה הצעת חוק פרטית נוספת, שתעניק למשטרה כלים מיוחדים בדומה לכלים הקיימים בידי השב"כ לצורך המאבק בארגוני הפשיעה. גם הצעה זו, כך נטען, מקודמת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.

מלשכת סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין נמסר בתגובה: "לפני כשנתיים וחצי הקים השר לוין את ועדת הרוגלות, לאחר שהתברר שנעשו על ידי מערכת אכיפת החוק עבירות פליליות חמורות בהיקפים עצומים בשימוש ברוגלות. הוועדה הופקדה על בדיקת האירועים, על הסקת מסקנות כלפי מי שהפרו את החוק, ועל הסדרת השימוש ברוגלות בעתיד".

עוד נאמר, "מאז הקמתה, ניהלו גורמי אכיפת החוק ובהם המשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה מאבק בלתי פוסק בה כדי למנוע ממנה לעבוד, תוך שיתוף פעולה עם שופטי בג״ץ, שהחלטותיהם הביאו לשיתוק עבודת הועדה ולהתפטרות חבריה. השר לוין מצפה שהשר לביטחון לאומי יתייצב עמו בדרישה חד משמעית להעמדתם לדין של האחראים לשימוש הבלתי חוקי ברוגלות, ולקביעת מנגנוני פיקוח שימנעו הישנות של מקרים כאלה בעתיד. פעולות אלו צריכים להתבצע באופן מיידי, ובעקבותיהם ניתן יהיה לאפשר את השימוש ברוגלות, באופן שיבטיח כי הן ישמשו אך ורק את בארגוני הפשיעה. זאת, תוך שמירה קפדנית על החוק ועל הפרטיות של אזרחי ישראל".