דקירה מאחור במסיבת פורים הסתיימה במאסר: זה גזר הדין שנקבע

ויכוח רגעי ליד בר משקאות במסיבת פורים המונית בפארק אריאל שרון בתל אביב הסתיים בדקירה מאחור, ניתוח חירום ומאסר ממושך. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 24 חודשי מאסר בפועל על צעיר בן 26, לאחר שקבע כי חזר לזירה כשהוא חמוש בחפץ חד ודקר את המתלונן בגבו ובמותנו. הנאשם חויב גם לפצות את נפגע העבירה בסכום של 40 אלף שקלים.

על פי כתב האישום המתוקן, באירוע שהתרחש בחודש מרץ שעבר, עמד הנאשם ליד בר משקאות במסיבה כאשר בינו לבין הברמן התגלע ויכוח. בשלב זה הגיע המתלונן ושאל את הנאשם אם סיים את הזמנתו, כדי שיוכל לקבל שירות. בתגובה, איים הנאשם לפגוע בו בגופו. בין השניים התפתחה תגרה קצרה שבמהלכה דחפו זה את זה, והמתלונן חבל בפניו של הנאשם.

אחרים שנכחו במקום הפרידו בין השניים, והנאשם עזב את הזירה. אלא שכעבור דקות ספורות חזר למקום, ניגש למתלונן שעמד בגבו אליו, ודקר אותו בגבו ובמותנו באמצעות חפץ חד, ואף ניסה לפגוע בראשו. כתוצאה מהדקירה נגרמו למתלונן שני פצעי דקירה בגבו ופצע דקירה נוסף במותן הימנית. הוא פונה לבית החולים ושם עבר ניתוח.

התביעה הדגישה בטיעוניה לעונש כי מדובר באירוע אלימות חמור שהחל ב"סכסוך על מה בכך", והסלמתו לדקירה מאחור מלמדת על מסוכנות גבוהה. לדברי התביעה, הנאשם הוא זה ש"הצית את הגפרור" כאשר איים ראשון, וגם לאחר שהאירוע הראשוני הסתיים והצדדים הופרדו, בחר לשוב לזירה כשהוא חמוש ולפגוע במתלונן שאינו מודע לסכנה.

התביעה הציגה סרטון המתעד את הדקירה וציינה כי המתלונן עמד בגבו לנאשם ולא יכול היה להתגונן. עוד נטען כי הפגיעה שינתה את חייו של הנפגע, שהעיד על צלקות גופניות, פגיעה נפשית וקושי לחזור לשגרת חיים רגילה. התביעה ביקשה לקבוע מתחם ענישה של שלוש עד חמש וחצי שנות מאסר, אך עתרה להטיל עונש ברף התחתון של המתחם, לאור הודאת הנאשם והיעדר עבר פלילי.

מנגד טענה ההגנה כי המתלונן לא היה קורבן פסיבי, אלא שותף פעיל לאלימות בראשית האירוע, ואף חבל בפניו של הנאשם. לטענת הסנגור, מדובר באירוע ספונטני שהתרחש תחת השפעת אלכוהול, ללא תכנון מוקדם וללא שימוש בסכין שהובאה מראש, אלא בחפץ חד שהיה בידו של הנאשם. עוד נטען לקיומה של התגרות ולתחושת השפלה שגרמה לנאשם לאובדן עשתונות, וכן לאכיפה בררנית, מאחר שהמתלונן נחקר באזהרה אך לא הועמד לדין.

ההגנה ביקשה להעמיד את מתחם הענישה על תשעה עד עשרים חודשי מאסר ולגזור עונש מתון בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, שירותו הצבאי והעובדה שמדובר בהסתבכות ראשונה עם החוק.

בגזר הדין קבע השופט שמואל מלמד כי יש לאזן בין חומרת המעשה לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, אך הדגיש כי חזרה לזירה ודקירה מאחור הן נסיבות מחמירות. השופט ציין כי "האירוע אינו ספונטני לחלוטין", וכי העובדה שהנאשם עזב את המקום וחזר לאחר דקות כשהוא מצויד בחפץ חד "מלמדת על רמה מסוימת של תכנון והחלטה מודעת לפגוע".

עוד נקבע כי דקירה בגב ובמותן, וניסיון לפגוע בראש, נושאים פוטנציאל קטלני ופוגעים בערכים של שלמות הגוף, ביטחון אישי והסדר הציבורי. עם זאת, נלקחו בחשבון היעדר עבר פלילי, הודאת הנאשם, חלקו של המתלונן בתגרה הראשונית והערכת שירות המבחן שלפיה רמת הסיכון להישנות אלימות נמוכה.