היועמ"שית ללוין: "הקובלנה נגד נשיא העליון לא חוקית" | כך הגיב שר המשפטים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, דחתה הערב (חמישי) בחריפות את המהלך שמקדם שר המשפטים יריב לוין נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, וקבעה כי אין לו בסיס עובדתי או תוקף משפטי. זאת אחרי שנציב תלונות הציבור על השופטים דחה את כל תלונות שהוגשו נגד עמית, מלבד תלונה אחת שמצא מוצדקת, החליט לוין להגיש קובלנה.

לצורך זאת, החליט למנות את עו״ד אשר אוחיון שיגיש את הקובלנה בשמו. כעת כותבת היועצת המשפטית לממשלה כי החלטת לוין בעניין קובלנה משמעתית נגד נשיא בית המשפט העליון "חסרת בסיס עובדתי ואין לה תוקף משפטי".

במכתב ששלחה ללוין הבהירה היועמ"שית כי כבר בינואר 2025 ניסה למנות קובל מטעמו, אך עשה זאת בהליך חפוז, בחריגה מפרקטיקות מינהליות מקובלות, ללא תשתית עובדתית מספקת וללא מיצוי ההליכים המקדמיים הנדרשים, ולכן ההחלטה לא עמדה במבחינה משפטית.

מלשכת שר המשפטים נמסר כי השר " דוחה על הסף את המכתב של עו"ד בהרב-מיארה, שכל כולו עבירה פלילית אחת גדולה. המכתב הוא גילוי חמור וקיצוני של פעולה בניגוד עניינים, בשיטת 'שמור לי ואשמור לך'".

לטענת הלשכה, בהרב-מיארה סגרה לשופט עמית את התלונות בעניין עבירות הבניה ללא כל בדיקה, ועכשיו היא מנסה "לסכל את הגשת הקובלנה המשמעתית נגדו". זאת, "בתמורה לכך שהשופט עמית נתן פסק דין שמבטל את הדחתה, ופסל מינוי מלווה לחקירת הפצ"רית, כדי למנוע את חקר האמת ביחס לחלקה בפרשה".

עוד נמסר כי "זהו שיא חדש ומחפיר אפילו בסטנדרטים הפסולים של בהרב-מיארה. השר לוין ימשיך לפעול למיצוי הליכי הקובלנה המשמעתית בעניינו של השופט עמית, לנוכח קביעותיו החמורות של נציב תלונות הציבור על שופטים".

על פי החוק, שר המשפטים מוסמך להגיש לבית הדין המשמעתי לשופטים קובלנה משמעתית נגד שופט במספר עילות מוגדרות, ובהן התנהלות בלתי ראויה במילוי התפקיד, התנהגות שאינה הולמת את מעמד השפיטה, הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, השגת מינוי שלא כדין או הפרת כללי האתיקה לשופטים.

בירור הקובלנה מתנהל בפני בית הדין המשמעתי לשופטים, שלו מוקנות סמכויות זהות לאלו של בית משפט מחוזי בעניינים פליליים. אם מתקבלת הקובלנה, רשאי בית הדין להטיל על השופט שורה של אמצעי משמעת - מהערה, התראה או נזיפה, דרך העברה למקום כהונה אחר, ועד העברה מן הכהונה, לרבות בתשלום קצבה או בשלילתה, כולה או מקצתה.

הרכב בית הדין המשמעתי לשופטים קבוע אף הוא בחוק, והוא יכול למנות חמישה שופטים, שלושה מהם לפחות מבית המשפט העליון והיתר משופטי הערכאות השונות, או לחלופין הרכב מצומצם של שלושה שופטים, ובהם שני שופטי בית המשפט העליון.

מי שמוסמך להקים את בית הדין ולקבוע את הרכבו הוא נשיא בית המשפט העליון עצמו, השופט יצחק עמית. בהקשר הנוכחי, אם ההליך יתקדם, מדובר בנקודת חיכוך נוספת: לוין עשוי לנסות להפעיל לחץ על הנשיא יצחק עמית, ולדרוש ממנו למנות שופט אחר שירכיב את בית הדין שידון בעניין שלו.

בפעם האחרונה ששופטת הובאה לדין בפני בית הדין למשמעת זו הייתה השופטת רונית פוזננסקי כץ בשנת 2018, זאת לאחר ששרת המשפטים דאז איילת שקד הגישה נגדה קובלנה. הקובל מטעמה של שקד היה עו"ד שאול גורדון, מי שהיה היועץ המשפטי של המשטרה. פוזננסקי כץ הועברה מכהונתה בשל העובדה שניהלה לאורך זמן התכתבויות עם פרקליט שהופיע בפניה בנוגע להליכים הפליליים שהתנהלו בפני השופטת ללא ידיעת הצד השני בהליך. אולם בעתירה לבג"ץ שהגישה השופטת העונש הומתק פוזננסקי כץ הושעתה מתפקידה וחזרה אליו.

ח״כ קארין אלהרר חברה בוועדה לבחירת שופטים (יש עתיד): "היה ברור לכל בר דעת שהקובלנה שהגיש לוין נגד נשיא ביהמ"ש העליון יצחק עמית כולו ניסיון כושל לרצות את הבייס וללא שום סיכויי אמיתי. עכשיו גם היועמשית מיארה כותבת לו את הדברים. יאללה לספין הבא. איזה עולב".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב גם כן: "יד רוחצת יד: היועמ"שית העבריינית ממשיכה לפעול בניגוד לחוק וכעת מנסה לטייח את הבדיקה החשובה והקריטית ששר המשפטים יריב לוין מבקש לבצע בעניינו של השופט עמית. מחזק את חברי השר לוין במאבקו להביא לביעור השחיתות והריקבון במערכת המשפט".