היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבג"ץ בשם המדינה עמדה לקראת הדיון שצפוי להתקיים מחר (חמישי) בעתירת יש עתיד, ובה קראה לבטל את צו הביניים שהקפיא את העברת למעלה ממיליארד שקלים למוסדות החינוך החרדי. בעמדתה מציעה המדינה שלא לעצור את העברת הכספים בשלב זה, אלא לאפשר קיזוז תקציבי עתידי אם יימצא כי המוסדות אינם עומדים בחובות לימודי הליבה.
לפיד לשאלת "ישראל היום": ״חוק הגיוס לא יעבור - יש יותר מתנגדים בקואליציה ממה שאתם חושבים״ // יוני ריקנר
הקו המרכזי שמציגה היועמ"שית בתגובתה הוא מתווה של פיקוח בדיעבד: במקום הקפאה מיידית של התקציבים, תתאפשר המשך העברתם, תוך שמירה על אפשרות לקיזוז בעתיד. לדבריה של היועמ"שית, "ככל שיתברר, במסגרת הליכי הפיקוח והבקרה, כי נדרש קיזוז תקציבי בגין הפרת חובות לימודי הליבה בהיקף המתחייב מהוראות הדין, ניתן יהיה לבצע את הקיזוז באמצעות התאמות בגובה העברות הכספים העתידיות למוסדות".
המדינה מודה בתגובתה כי בפועל חלק מהכספים כבר הועברו. "העברות הכספים לצורך תשלומי שכר בגין חודש אוקטובר ונובמבר ברשתות אכן נעשו לפני אישור ועדת הכספים", נכתב. ההסבר שניתן הוא כי התקבלה החלטה להפסיק אישור של רכש ופעולות שאינן חיוניות, אך להמשיך בתשלום שכר בלבד, תוך הכנסת תקנות השכר לגירעון.
לטענת המדינה, מדובר בפרקטיקה מקובלת במצבים שבהם אי תשלום עלול לגרום לנזק משמעותי למשק. "זו פרקטיקה נהוגה במקרים שבהם הנזק מאי ביצוע התשלומים רב, ועלול לגרום לפגיעה בעשרות אלפי עובדים", נכתב בעמדה שהוגשה לבג"ץ.
הרקע לעמדת המדינה הוא צו הביניים שהוציא בג"ץ בסוף דצמבר, ולפיו הוקפאה העברה של כמיליארד שקלים למוסדות חינוך חרדיים. הצו ניתן בעקבות עתירה שהגישה מפלגת יש עתיד, ובמסגרתו נקבע כי לא יבוצעו העברות כספיות למוסדות החרדיים, עד להחלטה אחרת של בית המשפט. עוד נקבע כי העתירה תידון בפני הרכב שופטים בתחילת ינואר.
בעתירה טענה יש עתיד כי מדובר בכספים קואליציוניים המועברים למוסדות החינוך החרדיים ללא פיקוח מספק, וכי יש לעצור את הזרמתם כל עוד אינם עומדים בחובת לימודי הליבה. מנגד, בעמדת המדינה הודגש כי עצירת התקצוב עלולה לפגוע באופן ישיר במוסדות ובתלמידים הלומדים בהם, וכי קיים אינטרס ציבורי בהמשך העברת הכספים בשלב זה, תוך שמירה על האפשרות לבצע קיזוז תקציבי עתידי אם יימצא פגם משפטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו