משפחות שכולות במלחמה: "דרך הפגיעה בכיס הם יבינו שהטרור לא משתלם"

איציק שפיר איבד את בנו, דור חנן ז"ל (30), ב־7 באוקטובר. אבל במקום להישאר בבית, הוא החליט להילחם בדרך אחרת - במאבק משפטי. הוא פנה למשרד עורכי הדין הרצוג־פוקס־נאמן, ובמשך חודשים גייס משפחה אחר משפחה, הורים שכולים אחר הורים שכולים. בסוף התהליך גייס שפיר 212 תובעים המייצגים משפחות של 140 נרצחים - והם יצאו במאבק משפטי חסר תקדים נגד הרשות הפלשתינית.

מתברר שהמלחמה בטרור לא מתנהלת רק בשדה הקרב. עבור משפחות שכולות רבות היא מתנהלת גם בבתי המשפט - במאבק כלכלי עיקש שמטרתו לפגוע בכיס של מי שמממן את המרצחים. "זו המלחמה שאני יכול להשיב", אומר שפיר. "זה לא יחזיר לנו את הילדים, זה עצוב, אבל אם אפשר להילחם בהם כלכלית, להרתיע ולמנוע את הדבר הבא - זה מה שנעשה".

שפיר מספר כיצד גיבש את קבוצת התובעים כולה. "במשך תקופה ארוכה הייתי בקשר עם עורכי דין שעוסקים בתחום הזה, וגיבשתי את הקבוצה של ההורים שרוצים לפעול", הוא מתאר. "מאוד נכנסתי לעניין הזה של הלוחמה הכלכלית בטרור. ברור לי שאם לא היתה תמיכה כלכלית בחמאס הטבח לא היה קורה, וכל זה היה נמנע.

"בסופו של דבר הטרור ניזון מתמיכה כלכלית, והרשות הפלשתינית היא אחד הגורמים הראשונים שמתגאים בזה שהם מעבירים משכורות למשפחות שלהם. זה צועק לשמיים".

"תפיסה ערכית"

משרד עורכי הדין הרצוג־פוקס־נאמן, בראשות עוה"ד יוסי אשכנזי ורועי שיינדרוף, הגיש את התביעה של 212 תובעים המייצגים משפחות של 140 נרצחים ב־7 באוקטובר. התביעה נשענת על חוק שנחקק בישראל בשנה שעברה, הקובע כי קיימת זכות ליורשים של נרצחים במעשי טרור לתבוע פיצויים עונשיים קבועים מראש.

החוק לפיצויי קורבנות טרור מאפריל 2024 קובע: 10 מיליון שקלים בפיצויים עונשיים לכל יורש של נרצח, ו־5 מיליון נוספים למי שנותרו עם נכות צמיתה. "זה כלי שמאפשר לתבוע סכום מאוד גדול במונחי המשפט הישראלי", אומר עו"ד אשכנזי.

הפיצויים מופקדים מתוך כספים שמדינת ישראל מקפיאה מהרשות הפלשתינית עצמה. "החוק קובע שאפשר לגבות את הפיצויים רק מתוך כספים מוקפאים אלה - אי אפשר לחכות לכספים שייכנסו בעתיד".

עו"ד שיינדרוף מסביר: "זו תביעה עם תפיסה ערכית משמעותית. מי שמימן טרור באמצעות תשלומים וכספים, מעודד ומסייע לפעולות טרור - בסוף יישא באחריות לתוצאות של מעשיו. המחוקק קבע הוראות שתכליתן להרתיע".

"זה התיק היחיד בסגנון הזה, וגם לא שגרתי בהיקפו - זה אחד התיקים הגדולים שמתנהלים בבתי המשפט בישראל", מסביר עו"ד אשכנזי. "מאחורי כל תובע זה סיפור שלם של משפחה. יש המון מטען רגשי וגם הרבה מאוד סיפורים עובדתיים".

תביעת מיליארדים

גם עו"ד ד"ר גדעון פישר, ממייסדי משרד עורכי הדין גדעון פישר ושות', הקים במשרדו מטה תביעות נגד מממני הטרור שחוצה את גבולות ישראל. "המטרה שלנו היא להדהד את הטרור ברמה הבינלאומית ולפגוע להם בכיס, שיבינו שזה לא משתלם להם", מסביר ד"ר פישר.

משרדו מנהל תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים על סך 4.5 מיליארד שקלים נגד הרשות הפלשתינית, חמאס ואש"ף, בשם יותר מ־500 תובעים הכוללים יחידים, יורשים וקרובי משפחה של קורבנות שנרצחו, נפצעו או נחטפו.

כמו כן, במשרדו עובדים על תביעה נוספת שתוגש בשמם של כ־1,000 תובעים חדשים בסך של כ־6 מיליארד שקלים, גם במחוזי ירושלים וגם בארה"ב.

אז איך זה עובד בפועל? "אם זו הרשות הפלשתינית", מסביר ד"ר פישר, "יש להם משרדי עורכי דין שמייצגים אותם כאן בארץ". אבל יש גם דרכים אחרות. "אם אלה גורמים שאינם הרשות, בדרך כלל לא מוגש כתב הגנה בכלל. נפסק נגדם פסק דין בהיעדר הגנה, ואנחנו יוצאים לאכיפת הפסק".

עו"ד פישר: "סוריה ניסתה להראות ששינתה את דרכה, אך זה לא עזר - הראינו שלקראת 7 באוקטובר הם מימנו ואימנו את חמאס"

לדברי ד"ר פישר, הקשר בין מימון הטרור לבין הפעולות עצמן הוא קריטי להוכחה. "יש קשר חזק בין מחבלים לבין הרשות הפלשתינית, וצריך לדעת לעבוד עם זה בחוכמה", הוא מסביר. "כשאתה עושה את החיבור - אם זה מידע גלוי או מודיעין משירותי הביטחון - ומראה את הקשר, שהרשות מממנת את המשפחות של המחבלים, אתה יכול להראות לבית המשפט שמי שמימן טרור לא ראוי ליהנות מכספים".

גם איראן נתבעת

במישור הבינלאומי, ד"ר פישר מנהל לא מעט מאבקים כלכליים נגד הטרור. לאחרונה הוא הגיש תביעה בארה"ב בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון נגד ממשלת איראן על תמיכה ישירה בחמאס, בשם עשרות תובעים ישראלים בעלי אזרחות אמריקנית - וקיבל פסיקה מבית משפט פדרלי אמריקני על סך 500 מיליון דולר נגד ממשלת איראן.

כמו כן, הוא הגיש תביעה בביהמ"ש הפדרלי בקולומביה שבארה"ב נגד ממשלת סוריה על תמיכה ישירה בחמאס. "סוריה ניסתה להראות ששינתה את דרכה והיא כבר לא תומכת בטרור, אך זה לא עזר - הראינו שלקראת 7 באוקטובר הם מימנו ואימנו את חמאס".

כמו כן, לאחרונה הוא הגיש תביעה היסטורית בביהמ"ש העליון של קליפורניה נגד Binance, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, ונגד הבעלים שלה. הפנטגון כבר הטיל סנקציות בסך 4 מיליארד דולר על Binance, והכספים נכנסו לקרן חילוט אמריקנית של כספי טרור, שהוקמה כדי שמי שמחזיק בפסק דין בארה"ב נגד מממני הטרור יוכל להיפרע ממנה.