"המחבלים הובסו": הוכרעה המחלוקת שקרעה את המגזר החרדי

סכסוך הענק שקרע את ישיבת פוניבז' במשך יותר משלושה עשורים הגיע להכרעה דרמטית: השופט בדימוס דוד חשין קבע כי הקבוצה המזוהה עם הרב שמואל מרקוביץ' תתפנה מגבעת הישיבה, לא תוכל להשתמש בשמה או בסמליה של פוניבז', ותידרש לשלם סכומים משמעותיים לעמותת פוניבז' הפועלת תחת הרב אליעזר כהנמן. בפועל, ההכרעה נתפסת בעולם הישיבות כניצחון ברור למחנה כהנמן ולתומכי "דגל התורה". בציבור החרדי כבר הגדירו זאת הבוקר כך: "המחבלים הובסו".

המחלוקת בישיבת פוניבז' מלווה את עולם התורה הליטאי כבר עשרות שנים. לאחר פטירת מייסד הישיבה, הרב יוסף שלמה כהנמן, נכנסו להנהגה כמה ראשי ישיבה בכירים. במשך שנים ארוכות התנהלה ההנהלה בשיתוף פעולה, אך בהדרגה התגבשו הבדלים מהותיים בין שתי קבוצות סביב ניהול הישיבה, מינויי תפקידים והחזקה בנכסי הישיבה. כל צד ראה עצמו כממשיך דרכו של רבו, והפערים הפכו עם השנים לשני מחנות בתוך הישיבה - הרב שמואל מרקוביץ' (הנתמך על ידי הפלג הירושלמי) והרב אליעזר כהנמן (הנתמך על ידי דגל התורה).

מאמצע שנות ה-90 התבססה מציאות של שתי הנהלות נפרדות, שפעלו זו לצד זו בתוך אותו קמפוס ישיבתי. כל צד ניהל את ענייניו, מינה את אנשיו וניהל רישום תלמידים משלו. מאבקים משפטיים, פניות לרשויות וניסיונות תיווך עלו שוב ושוב אך ללא פתרון.

עם השנים הפכה המחלוקת בתוך פוניבז' לא רק למאבק פנימי, אלא למראה המשקפת את השסע העמוק בציבור הליטאי. כ"ספינת הדגל" של עולם הישיבות, כל תזוזה בפוניבז' גררה תגובות רחבות אל מעבר לכתליה. רבנים, ראשי ישיבות ואישי ציבור מצאו עצמם מזוהים לעיתים שלא מרצונם עם אחד הצדדים. כך התגבשו שני מחנות ברורים, והעימות ביניהם זלג לרחוב החרדי כולו.

למרות שהלימודים נמשכו כסדרם, מפעם לפעם פרצו עימותים נקודתיים בין הפעילים משני הצדדים. לצד הקרע התפתחו גם תקריות אלימות שזכו להד תקשורתי, אף אם היו נקודתיות: דחיפות, זריקות חפצים, מהומות סביב מקומות בבית המדרש או סביב עבודות שיפוץ. תיעודים מהאירועים הפכו לכותרות והעמיקו את תחושת השסע.

בעשור האחרון הגיעו שני הצדדים למסקנה כי אין מנוס מהסדרה כוללת. הוסכם על הליך בוררות שיתנהל מחוץ לבתי המשפט, ויעסוק בבעלות, סמכויות ניהול ושימוש במבני הישיבה. הבורר השופט (בדימוס) דוד חשין נבחר בהסכמה, והועברו 700 אלף שקל מכל צד תשלום שכר טרחה. ההליך התנהל בשקט יחסי במשך ארבע שנים.

בפסקו כתב חשין דברים חריפים על המצב שקדם להכרעה: "לאחר הליך שנמשך כארבע שנים לפניי, אומר אני בצער רב, כי באתי לכלל מסקנה נחרצת כי ההפרדה בין הצדדים, לרבות בהיבט הפיזי והתאגידי, תהיה לטובת כולם. הפיוס, למרבה הצער, אינו אפשרי בעת הזאת. המצב הנוכחי של חיים יחד בגבעת הישיבה - זה לצד זה, אך למעשה זה נגד זה - אינו יכול להימשך. הסכסוך עלול להמיט על הישיבה הרס וחורבן חס וחלילה".

ההכרעה: פינוי, איסור שימוש בשם וחיובים כספיים

המסגרת המזוהה עם הרב מרקוביץ' תעזוב את גבעת הישיבה בתוך פרק זמן שקבע הבורר. אסור יהיה לה להשתמש בשם "פוניבז'" או בכל אחד מסמלי הישיבה - לרבות סמלי מסחר וקניין רוחני. הניהול הגשמי והמעשי של הישיבה יישאר כולו בידי הרב אליעזר כהנמן, בהתאם למבנה שנקבע כבר בפסק תש"ס (2000).

הוטלו חיובים כספיים משמעותיים על עמותת "מסורת התורה", ובהם תשלום דמי שימוש על מבנים, החזר הוצאות שהוציאה פוניבז' עבור תלמידי מרקוביץ', ופיצוי בגין נזקים לרכוש. תביעת מרקוביץ' לבעלות או מחצית מנכסי הישיבה - נדחתה. תביעות שונות בנוגע למניות חברת פוניבז' - נדחו.

לפי גורמים המקורבים להליך, טרם ידוע אם הפלג המזוהה עם הרב מרקוביץ' יקבל את הכרעת הבורר ויפנה את המתחם בהתאם ללוח הזמנים. בעבר נרשמו התנגדויות למהלכים דומים, והחשש ממתיחות בשטח עדיין קיים. חשין עצמו התייחס לכך במילות הסיום של פסק הדין, שאותן חתם בתפילת "שים שלום": "אבקש להביע את תקוותי שתהליך היפרדות הצדדים יעבור בשלום, בכבוד וללא אלימות ופגיעה בלימוד התורה".