עיתונאי ערוץ 14 הלל ביטון רוזן הפסיד בתביעתו נגד עמותת "הייטק למען הדמוקרטיה" ורועי נוימן, שדרש מהם פיצוי של מאות אלפי שקלים על פרסום סרטון נגדו. השופט טל חבקין מבית משפט השלום בתל אביב קבע כי הסרטון, שבו הוצג ביטון רוזן כמי שמפיץ "רמיזות מחליאות" על שירות משותף של חיילים וחיילות, מהווה הבעת דעה לגיטימית במסגרת חופש הביטוי הציבורי, ולא לשון הרע. ביטון רוזן חוייב ב-40 אלף שקלים הוצאות משפט לכל נתבע.
ינון מגל: "אני מציע שיאיר ושרה יפסיקו להתערב בניהול מדינת ישראל" (ארכיון) // מתוך הX של ינון מגל
התביעה נסבה סביב סרטון שפורסם ביוני 2023 בטוויטר של העמותה, לאחר שביטון רוזן התראיין בתכנית בערוץ 14 על הפיגוע בגבול מצרים, בו נהרגו שלושה לוחמי צה"ל. במהלך השידור אמר ביטון רוזן: "עזוב, בוא את זה צריך לשים על השולחן לוחם ולוחמת, לבד, 12 שעות בלילה", וביקר את ההחלטה לשבץ גברים ונשים יחד בעמדות שמירה.
העמותה פרסמה סרטון ערוך מתוך הראיון, ובו נכתב בין היתר: "תכירו את הלל ביטון רוזן, 'כתב' בערוץ 14 שלא אוהבים שנשים וגברים משרתים יחד. אז הם מפיצים רמיזות מחליאות על הפיגוע בגבול מצרים", כשברקע מופיעה דמותו של ביטון רוזן בצבע אדום. הכיתוב נוסף למשפט "צריך להתקלח אחרי הסרטון הזה" ולתיאור הערוץ כ"מכונת רעל".
ביטון רוזן טען כי מדובר בעריכה מניפולטיבית ומסולפת שמייחסת לו דברים שלא אמר, וכי הסרטון הציגו כמיזוגן ושוביניסט. לדבריו, הדברים שאמר בשידור כוונו לביקורת על דרג הפיקוד בלבד, ולא על לוחמות צה"ל. הוא דרש פיצוי של 280 אלף שקלים, ובהמשך הקטין את סכום התביעה ל-140 אלף שקלים. עוד טען כי רועי נוימן, שפרסם את הסרטון מחדש וקרא "לצעוק לעברם בושה זאת מצווה", הסית נגדו לאלימות.
מנגד טענו הנתבעים כי מדובר ב"תביעת השתקה" שנועדה לדכא ביקורת פוליטית תקפה, וכי הסרטון ביטא הבעת דעה לגיטימית על דבריו של עיתונאי ציבורי. נוימן טען כי ביקורתו הופנתה כלפי ערוץ 14 ככלל, ולא כלפי ביטון רוזן אישית.
השופט טל חבקין מבית משפט השלום בתל אביב קבע כי ביטון רוזן הוא איש ציבור, כיוון שבחר להופיע כפרשן בנושאים ציבוריים וליטול חלק בשיח הפוליטי. לפיכך, ההגנה על חופש הביטוי כלפיו רחבה יותר. הוא קבע כי הביטויים "מכונת רעל", "צריך להתקלח אחרי הסרטון הזה" ו"לא אוהבים שנשים וגברים משרתים יחד" הם בגדר הבעת דעה נוקבת – אך מותרת – במסגרת מחלוקת ציבורית. לדבריו: "הדברים נאמרו בלשון נחרצת, אך האדם הסביר יבינם כהבעת דעה ולא כקביעת עובדה".
עוד קבע השופט כי לא הוכח חוסר תום לב בעריכת הסרטון, ואף אם נשמטו ממנו דברי ההבהרה של התובע, אין בכך חריגה ממתחם הסבירות: "פרשן או עיתונאי המדבר בשידור חי נדרש להיות ער לאופן שבו דבריו יובנו. אין חובה על מבקריו להציג את כל התמונה המלאה", כתב חבקין.
בית המשפט דחה את התביעה במלואה ולא פסק פיצוי לטובת ביטון רוזן. בכך קבע למעשה כי מדובר בביקורת ציבורית לגיטימית החוסה תחת ההגנה של הבעת דעה בתום לב על איש ציבור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו