"עלילת שווא": גבר התאסלם למען האהבה, חזר ליהדות - ונאשם באיומים ואלימות

תושב רמלה המיר את דתו כדי להתחתן עם אשתו המוסלמית. 25 שנה אחרי, הוא חזר לדת היהודית וגירושיהם של השניים התפוצצו לכדי מלחמה משפטית.

במרכז המלחמה עמדה תלונה על אקדח, סטירות ואיומים. אבל מה שחשף בית המשפט היה סיפור אחר לגמרי, על משפחה שכל כך רצתה להיפטר מהאב, עד שהודתה בשקר לשוטרים ועל שופט שמצא חמישה חורים בחומת הראיות, קרע אותה לגזרים וזיכה אותו.

הפרשה חשפה סיפור משפחתי מורכב של בני זוג שהיו נשואים כ-25 שנה ולהם ארבעה ילדים משותפים. הנאשם, שגדל בחיק היהדות ושירת בכוחות הביטחון, התאסלם בגיל 20 כדי להתחתן עם אשתו הערבייה המוסלמית. המשפחה התנהלה לאורך השנים כמשפחה מוסלמית והילדים התחנכו על ברכי האיסלם. אולם כאשר הנישואים עלו על שרטון, הנאשם חזר לשורשיו היהודיים ושינה את שמו, לאחר שבית הדין הרבני אישר את השבתו לחיק היהדות לפני כשלוש שנים.

כתב האישום שהוגש נגד הנאשם כלל ארבעה אישומים חמורים. האישום הראשון טען כי כשנתיים לפני הגשת התלונה, הנאשם איים על אשתו עם אקדח והכריח אותה לנסוע עמו ליער בן שמן. האישום השני עסק בסטירה שלטענת התביעה נתן לאשתו בחדר השינה. האישום השלישי תיאר איום לשפוך מים רותחים על האישה, והאישום הרביעי התייחס לאיום "כולך ירייה אחת".

"הכשילו את התלונה"

נקודת המפנה בתיק הייתה התנהגותם של ילדיהם באירוע הסטירה הנטענת. לאחר שהמתלוננת התקשרה למשטרה ודיווחה על אלימות, והשוטרים הגיעו לבית, היא וילדיה אמרו להם ש"הכל בסדר", ש"הילדים רבו" וש"התקשרתי בטעות". השופט קבע בחריפות: "בהתנהגותם של האישה והילדים בפני השוטרים שהגיעו לבית, הם הכשילו במוצא פיהם ובמו ידיהם את האפשרות לקבל את תלונתם במשטרה נגד הנאשם ארבעה חודשים לאחר מכן כתלונת אמת".

הנאשם מצידו הכחיש את כל האישומים וטען כי "לא היו דברים מעולם". לטענתו, מדובר ב"עלילת שווא שנולדה על רקע סכסוך הגירושין" ורצונם של האישה וארבעת ילדיהם לסלקו מהבית. הנאשם הוסיף טענה משמעותית לפיה המתלוננת וארבעת ילדיהם החליטו לנתק עמו קשר ואף להזיק לו בשל החלטתו לנטוש את דת האיסלם ולשוב לחיק היהדות.

בהכרעת הדין המפורטת, השופט אבו שחאדה מנה חמישה "תמרורי אזהרה" שהובילו אותו למסקנה כי לא ניתן להרשיע את הנאשם מעל לכל ספק סביר. ראשית, לגבי שלושה מתוך ארבעת האישומים מדובר בעדות יחידה של המתלוננת ללא עדי ראייה או ראיות חיצוניות. שנית, האירוע עם האקדח, שלטענת התביעה היה החמור ביותר, לא הוזכר כלל בבקשה למתן צו הגנה שהגישה המתלוננת לבית המשפט לענייני משפחה, למרות שלטענתה התרחש כשנתיים קודם לכן. השופט תהה: "ישאל השואל מניין עלה לו פתאום האירוע מושא אישום 1 בתלונה שהגישה האישה למשטרה נגד הנאשם?".

"שיקרו לשוטר"

תמרור האזהרה השלישי נגע להתנהגות הבעייתית של המתלוננת וילדיה שהודו בבית המשפט כי שיקרו לשוטרים. השופט קבע בחדות: "אם שיקרו לשוטר בעת שמילא את תפקידו על פי דין בעת שהגיע לבית, מי לידינו כף יתקע שלא שיקרו לשוטר אחר שמילא את תפקידו על פי דין והוא השוטר שגבה את תלונתם בתחנת המשטרה".

העיתוי החשוד של הגשת התלונה היווה תמרור אזהרה רביעי. התלונה הוגשה, מיד לאחר תום דיון בבית המשפט המחוזי בעניין השבת נשקו של הנאשם, שעובד כמדריך ירי ומאבטח. השופט ציין: "הדבר יוצר חשש שטענתו של הנאשם שהתלונה שהגישה אשתו נגדו במשטרה כל מטרתה היא לפגוע בפרנסתו ולשבור את מטה לחמו ושלא הוגשה מטעמי הגנה ממנו, היא לא טענה מופרכת ודמיונית".

לבסוף, השיהוי בהגשת התלונה ללא הסבר משכנע היווה תמרור אזהרה חמישי. השופט הדגיש כי מהרגע שהמתלוננת אזרה אומץ והגישה בקשה למתן צו הגנה, טענתה שנמנעה מלהגיש תלונה במשטרה בשל פחד מאבדת מקסמה והופכת לטענה נבובה ובלתי משכנעת.

השופט סיכם את פסק דינו בקביעה נחרצת: "הנאשם הצליח לעורר ספק סביר בדבר חפותו ולכן די בכך על מנת להורות על זיכויו". הזיכוי ניתן מכל העבירות שיוחסו לנאשם - שלושה אישומים של איומים, תקיפת בת זוג ושיבוש מהלכי משפט.