בית המשפט זיכה את ירדן מן שהואשמה בתקיפת השרה עידית סילמן

בית משפט השלום ברחובות זיכה היום (רביעי) אתירדן מן, מורה בת 53, שהואשמה באיומים, תקיפת עובד ציבור והיזק לרכוש במזידכנגד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן.לפי כתב האישום, במהלך מפגש מקרי במרכז מסחרי ברחובות היא סטרה לשרה - והפילה את הטלפון שלה. השופטת קבעה כי התביעה לא הצליחה להוכיח את האישומים מעבר לכל ספק סביר.

בעבירת האיומים, בית המשפט הביע קשיים משמעותיים עם עדותה של השרה סילמן. השופטת, קרן וקסלר, ציינה כי בשלוש השיחות שערכה למוקד 100 בבוקר האירוע, סילמן לא דיווחה על איומים כלשהם כלפיה, "מבלי שניתן הסבר סביר להעלמת פרט מהותי זה".

בנוסף, מצלמות האבטחה במרכז המסחרי והסרטון שצילמה סתרו את גרסת סילמן, לפיה הנאשמת איימה עליה במהלך הצילום. לעומת זאת, גרסת מן - שהיא חלפה ליד השרה והפטירה "בושה" ללא איומים נוספים - "התיישבה עם הראיות האובייקטיביות".

על פי תיעוד מצלמות האבטחה, בית המשפט קבע כי הנאשמת הפנתה את גבה לסילמן והחלה להתרחק במטרה לעזוב את המקום, כשבידיה כוס קפה, טלפון נייד ושקיות קניות. אז החלה השרה לרוץ אחריה, עקפה אותה, חסמה את דרכה והביאה את הטלפון הנייד קרוב לפניה תוך כדי צילום.

השופטת וקסלר דחתה את עדויותיהם של שלושה מעדי התביעה, שטענו כי ראו או שמעו את הנאשמת סוטרת לסילמן. עד אחד שטען ששמע "רעש של סטירה" הודה בבית המשפט שאינו יודע להגדיר מהו הרעש. עד שני שאמר לשוטר שראה את הנאשמת מכה את השרה, הדגיש מאוחר יותר שלא ראה דבר ומדובר במסקנה שלו. עדה שלישית חזרה בה מגרסתה ואמרה שראתה רק תנועת יד.

בית המשפט קבע כי תנועת ידה של הנאשמת לכיוון הטלפון הייתה תגובה אוטומטית ובלתי רצונית - רפלקס הגנתי כאשר הטלפון הובא בפתאומיות קרוב לעיניה. השופט ציין כי למרות שאכן נגרמה פגיעה לסילמן ונזק קל לטלפון, מדובר בתוצאה מקרית ולא בכוונה לפגוע. "אין בכך כדי ללמד על כוונה של הנאשמת לפגוע בשרה סילמן או על מודעותה לאפשרות הפגיעה בגופה או ברכושה", לפיכך בית המשפט הוא הורה על זיכויה המלא של הנאשמת מכל האישומים.

השופטת ביקרה את עבודת המשטרה במקרה וקבעה כי היא נחפזה להגיש כתב אישום: "בעוד שאת תמונות הסטילס העבירה בו ביום האירוע, השתהתה השרה סילמן בהעברת הסרטון למשטרה, חרף פניות אחדות אליה והוא הועבר למשטרה רק למחרת, ביום הגשת כתב האישום".

עוד אמרה כי "התנהלות זו של המשטרה הביאה לדחיית גרסתה של הנאשמת, על פניה, מבלי שנעשה ניסיון כן ואמיתי לבחון את סבירותה. רס"ר בניטה ציינה כי הסרטון שצילמה סילמן שולל את טענת הנאשמת, לפיה סילמן הצמידה את הטלפון הנייד לפניה, מתוך הנחה מוטעית כי הסרטון צולם ממש בעת האירוע. שגגה זו ניתן היה למנוע בנקל, לולא מיהרה היחידה החוקרת להסיק מסקנות ללא בחינה מעמיקה של כלל התיעוד מהזירה, ובהסתמך על הזיכרון בלבד, עוד טרם קיבלה את הסרטון לידיה".

השרה סילמן הגיבה וכתבה ברשת ה-X שלה (טוויטר לשעבר): "אילו רק הייתי שופטת שנזרקה עליה נעל".