"עצם אזכור שמו מטיל אימה": החלטת ביהמ"ש על חבר בארגון הפשיעה אבו לטיף

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל באחרונה את בקשת הפרקליטות והורה על המשך מעצרו של אחמד סלימאן עד תום ההליכים. סלימאן הוא חבר בולט בארגון הפשיעה אבו לטיף, נגדו ונגד 12 חברים נוספים בארגון הוגש כתב אישום בחודש אפריל האחרון. 

בבקשה שהגישה הפרקליטות נטען כי אפילו רק שמו של הארגון גורם לסביבה לפחד, שלא לדבר על מעשיו. "עצם אזכור שמו של הארגון הטיל מורא", ציין נציג הפרקליטות.

פשיטת ענק

בחודש פברואר האחרון, במסגרת המאבק בפשיעה המאורגנת, פשטה המשטרה על בתיהם של ראשי ארגון הפשיעה של אבו לטיף. 36 נעצרו בפשיטה, כאשר החשד המרכזי היה השתלטות על מכרזי מדינה בהיקף מאות מליוני שקלים.

כאמור, בחודש אפריל הואשמו שלושה עשר מחברי הארגון וכן תשעה תאגידים. בכתב האישום תוארה פעילותו של ארגון הפשיעה בראשות לטיף אבו לטיף, שפעל החל משנת 2018. הארגון עסק בעבירות אלימות ואיומים, ובייחוד בסחיטת קבלנים שניגשו למכרזי תשתיות מטעם המדינה ורשויות מקומיות. המדינה ביקשה לעצור את כל הנאשמים עד תום ההליכים נגדם.

אחד הנאשמים, סלימאן פעל כחבר בארגון, תוך שימוש בתשתיות ובמוניטין הפלילי של הארגון ושל מנהיגו, בין היתר לצורך סחיטת "דמי חסות" מבעלי עסקים בצפון וסחיטת כספים מקבלנים, לרבות הטלת אימה על ידי הארגון באמצעות אלימות וירי לעבר ציוד ועובדים. סלימאן נעצר עם המעבר לחקירה לגלויה והמדינה ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים הפליליים.

בשל חומרת המעשים, מסוכנותו של סילמאן, ובשל הצורך המוחשי להילחם בתופעת דמי החסות והסחיטה, התנגדה המדינה לשחרורו למעצר באמצעות איזוק אלקטרוני. בין היתר ציין עו"ד אור גבאי, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שהארגון הטיל אימה על קורבנותיו ושמעו יצא למרחוק.

עוד ציין עו"ד כי הארגון וחבריו עשו שימוש במוניטין השלילי לצורך ביצוע מעשי סחיטה תוך הבטחת שתיקם של הקורבנות ועדים פוטנציאליים. כמו כן, צוין כי עצם היכולות והנכונות ולחבור לארגון פשיעה מהווים גורם סיכון בפני עצמו.

למרות ניסיונות ההגנה לצמצם את חלקו של סלימאן באירועים, קיבל שופט בית המשפט המחוזי מרכז עידו דרויאן-גמליאל את עמדת המדינה וקבע כי "למעשה, תפקידו של המשיב לא היה זניח כלל וכלל, כשלעיתים איים על הקורבנות באופן ישיר, ולעתים השתתף בסחיטה באופן פסיבי-יחסית, אך במסגרת קשר פלילי ופעילותו של ארגון הפשיעה.

"הפרדה ובידוד מלאכותיים של הפעולות המיוחסות למשיב, עלולים להסתיר את המהות האמיתית של מעשיו העברייניים, אותם ביצע במסגרת ארגון הפשיעה, כשרשרת חוזרת ויציבה של עבירות, תוך 'התמחות' בסחיטתם של קבלני תשתיות".

עוד קבע בית המשפט כי עבירות הסחיטה מעצם טיבן ואופיין, מלמדות על המסוכנות של הנאשם ועל חשש לשיבוש הליכי משפט, בדרך של הטלת מורא על קורבנותיו בשל כך גם שחרור לחלופת מעצר אינה מתאימה. בנוסף ציין כי מדד חומרה נוסף ורב משקל הוא העובדה כי העבירות נעשו במסגרת של ארגון פשיעה.