ההחלטה הדרמטית של בג"ץ והתגובות במערכת הפוליטית: "מנוגד לחוק"

בג"ץ הגיב היום (שני) להחלטת הממשלה להחרים את הדיון בעניין הדחת היועצת המשטפית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, והוציא צו על תנאי שמבטל את הדיון שנקבע ביום רביעי בנושא. כך פורסם לראשונה ב"ישראל היום".

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי מסר בתגובה: "לכבוד שופטי בית המשפט העליון היקרים, הרינו להודיעכם כי צו הביניים שהוצאתם מנוגד לסעיף 5 לחוק המינויים, אינו חוקי ועל כן משולל תוקף", כתבבפוסט שפרסם ברשת X (לשעבר טוויטר).

"רק לממשלה נתונה הסמכות למנות או להדיח את היועץ המשפטי לממשלה וכך עשינו. שום צו בלתי חוקי לא יחזיר אותה לתפקידה. זה החוק. זו החלטת הריבון!" הוא הוסיף כי "הממשלה תפעל למנות יועץ משפטי חדש לאלתר".

"בית המשפט אמר את דברו"

התנועה לאיכות השלטון בירכה על החלטת בג"ץ. "בית המשפט אמר את דברו - ממשלה שמחרימה דיונים לא ראויה לחסדי בית המשפט", מסרו בתנועה. "אנחנו מברכים על החלטת כל תשעת השופטים. זה הישג משפטי חסר תקדים שמוכיח שהעתירה שלנו צודקת מיסודה. עם זאת, אנחנו סבורים כי בהיעדר תגובה מהממשלה למרות המועד שנקבע, בית המשפט היה צריך להוציא צו מוחלט".

יו"ר בוחרים במשפחה ממובילי המאבק להדחת היועמ"שית, מיכאל פואה, מסר: "בג"ץ הוכיח באופן חד משמעי שהוא נוקט בצד פוליטי ברור, כל זאת תוך התעלמות מההורים השכולים, משפחות החטופים, והארגונים הלאומיים. בג"ץ מנע מהממשלה ייצוג והתייצב באופן מלא לשירות האופוזציה. בית משפט כזה לא ראוי שיכבדו את פסיקותיו".

גם יו״ר הדמוקרטים, אלוף (מיל׳) יאיר גולן, התייחס לצעד בחשבון ה-X שלו. "ראש ממשלה שנאשם בשוחד ופלילים מנסה לפטר את התובעת במשפט שלו בניגוד לחוק, בהליך מעוות ובלתי תקין, ומתנגד להסביר את טיעוניו", כתב. "מבחינת שרי ושופרות הימין, הסיפור הזה מלמד שהנאשם בשוחד צודק והשופטים בבג"ץ הם מנוולים".

עוד תקף גולן ואמר כי "הממשלה פלילית ומושחתת עד היסוד. חייבים כמה שיותר מהר לשלוח את האנשים האלו הביתה. או לכלא. אנחנו נחליף אותם ונדאג שטירוף כזה לא יחזור". סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין תקף את החלטת בית המשפט העליון וטען כי הליך ההדחה של בהרב מיארה הוא רק תירוץ.

"מחזה האבסורד של החלטת בג"ץ בנוגע ליועצת המודחת לא מפתיע כבר אף אחד. כולם יודעים את הסוף הידוע מראש של המחזה הזה". לדבריו, "כל הטענות על פרוצדורה הן רק תירוץ. אי אפשר לכפות על הממשלה, ובפרט כאשר אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה, לעבוד איתה אפילו יום אחד נוסף".

"הממשלה ורק היא תקבע מי יהיה היועץ המשפטי שלה. זה כל כך מובן מאליו. ולא פלא שזה כך ברחבי העולם. מחזה האבסורד הזה לא מסתיים כאן".

לוין הוסיף ותקף את שופטי בג"ץ. לדבריו, הם "מכשירים באופן שערורייתי את שיעבוד משאבי הפרקליטות לטובת עניינה האישי של עורכת הדין בהרב מיארה, ואילו הממשלה נשארת ללא המערכת שתפקידה לייצג אותה. אבל שום צו שיפוטי לא יוכל לכפות שיתוף פעולה שלא היה עם עורכת הדין בהרב מיארה, וגם לא יהיה".

ח"כ מתן כהנא זעם על התגובות בקשת הפוליטית: "שרי הממשלה מתחרים ביניהם מי יצהיר את ההצהרה הכי קיצונית, הכי מפלגת, הכי משסה והכי מסוכנת", כך לדבריו. "אי ציות לפסק דין של בג"ץ הוא קו אדום בוהק ועלול לגרור אותנו למחוזות שאסור לחזור אליהם! אני מקווה שראש הממשלה, על אדי האחריות האחרונים שאולי נשארו במיכלים שלו, לא ישעה לטירוף שאחז בשריו".

חשיפת "ישראל היום"

הצעד מגיע בשל העובדה שהממשלה סרבה להגיש תשובה לעתירות, ואף התכוונה שלא לשלוח לדיון נציג מטעם הממשלה. הממשלה אף סירבה לקחת ייצוג בעתירות בטענה שעל המדינה להעמיד לה ייצוג הולם.

גורם בכיר בממשלה אמר ל"ישראל היום": ״לא נשתף פעולה עם הליך פגום״ והוסיף כי ״הממשלה לא מתכוונת לשלוח נציג לדיון בשל העובדה שהפרקליטות מסרבת לייצג את הממשלה ורותמת את משאביה ליועמ"שית. בשל כך, הממשלה לא מקבלת את זה שבג״ץ יקבע מי היועץ שלה ומי ייצג אותה כאשר כל שרי הממשלה הביעו אי אמון בבהרב-מיארה, והצביעו פה אחד על הדחתה״.

יש לציין כי הצו ניתן על דעת כל השופטים - תשעה במספר. בנוסף שופטי ההרכב ממליצים לממשלה לשוב לועדת גרוניס - ועדת האיתור המקורית שדנה והמליצה למנות את בהרב מיארה על מנת לשמוע את עמדתם בעניין הדחתה.

אתמול מסרה בהרב מיארה לבג"ץ כי היא תומכת בעתירות נגד ניסיון הדחתה. לדבריה, הליך ההדחה הוא פסול מיסודו והממשלה שינתה את הכללים להפסקת כהונת היועמ"ש כדי להבטיח את פיטוריה. היועמ"שית ציינה כי השינוי נעשה בניגוד להמלצה המרכזית של ועדת שמגר מ-1997, שדנה בסמכויות היועץ המשפטי, וכן בהליכי מינויו והדחתו.

נזכיר כי בחודש שעבר הוציא המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, צו ביניים שהקפיא את פיטורי היועמ"שית עד מתן ההכרעה בעתירות נגד הדחתה. בעקבות זאת, לא חל כל שינוי בסמכויותיה של בהרב מיארה, בסדרי העבודה בינה לבין הממשלה ובמעמדן של חוות הדעת שהיא מוציאה.