בג"ץ דחה את עתירת נחל עוז נגד החזרה לקיבוץ: "הדיון בעתירה הכביד על לבנו"

בית המשפט העליון בהרכב של השופטים דפנה ברק-ארז, רות רונן ויחיאל כשר, דחה את עתירת קיבוץ נחל עוז ו-116 מחבריו נגד החלטת הממשלה לקבוע כי ה-31 באוגוסט יהווה מועד חזרת התושבים ליישוב.

השופטת ברק-ארז הודתה בפתח הכרעתה: "נודה על האמת. הדיון בעתירה הכביד על לבנו. מצוקתם של חברות וחברי הקיבוץ היא מצוקת אמת". עם זאת, הבהירה כי מבחינה משפטית מדובר בהחלטות מדיניות שאין מקום להתערבות שיפוטית בהן.

קיבוץ נחל עוז, הממוקם כ-750 מטר מגבול רצועת עזה, ספג אבדות קשות במתקפת ה-7 באוקטובר 2023. מאז פונו תושביו במסגרת "מניעה ביטחונית" ו"מניעה שיקומית", וקיבלו סיוע ממשלתי מלא למציאת פתרונות מגורים.

בסוף יוני קיבלה הממשלה החלטה על סיום המניעה הביטחונית לחזרה לקיבוץ נחל עוז ויישובים נוספים החל מה-1 ביולי.

בעתירה הודגשו מיקומו של הקיבוץ בקרבה של כ-750 מטר מגבול רצועת עזה, האבדות הקשות שספגו חבריו במתקפת השבעה באוקטובר, וכן חוויית החיים הקשה בצל רעש המלחמה הסמוכה. על-פי הנטען, יש מקום להכיר בייחודו של הקיבוץ בהשוואה ליישובים אחרים בסביבתו.

הלווייתו של יניב זוהר ז"ל ובני משפחתו, שנרצחו בנחל עוז

כן צוין בעתירה כי סכומי התמיכה בשכר דירה לאחר חזרת הקיבוץ למקומו, הן מבחינת גובה הסכום האפשרי והן מבחינת חוסר הוודאות ביחס להיקף התמיכה המדויק, כופים על החברים חזרה לקיבוץ גם כאשר אינם מסוגלים לכך, מטעמים של מצוקה כלכלית.

לבסוף צוין כי קיים חשש שמודל של חזרה ליישוב, במקביל למתן תמיכות למי שיבחרו שלא לשוב בנסיבות הקיימות, יוביל ל"פיצול" של הקיבוץ ולפגיעה בלכידותו. המועצה האזורית שער הנגב הצטרפה לעמדתם של העותרים.

עמדת המדינה הייתה כי לא קמה עילה להתערבות שיפוטית בהחלטות הממשלה וכי מדובר בהחלטות מדיניות המצויות בליבת שיקול הדעת של הרשות המבצעת. עוד נטען כי קבלת טענותיהם של חברי קיבוץ נחל עוז עשויה להיות בעלת השלכות רוחב משמעותיות גם על יישובים נוספים באזור.

המדינה הוסיפה כי חזרתה של קהילת הקיבוץ למקומה עולה בקנה אחד עם המחויבות לתהליך השיקום, וכי מבחני התמיכה שנקבעו משקפים מענה מאוזן ומידתי בין הרצון לאפשר את חזרת היישובים עם הסרת המניעה הביטחונית והשיקומית לבין ההכרה בקשיים שעמם מתמודדים עדיין התושבים.

בית המשפט הכיר במלוא הקושי הרגשי והמשפטי של ההחלטה. השופטת ברק-ארז הדגישה כי "כשופטים היושבים בדין, איננו בני חורין להחליט כאוות נפשנו. עלינו להכריע, מנקודת מבט משפטית, האם קיים בסיס להתערבות שיפוטית בהחלטות שהתקבלו". המסקנה הייתה שמדובר בהחלטות מדיניות מובהקות שאין מקום להתערבות שיפוטית בהן.

השופטת ברק-ארז. "מצוקתם של חברות וחברי הקיבוץ היא מצוקת אמת"

כן התקבלה טענת המדינה שחלק מהסעדים שהתבקשו עלולים לפגוע בשוויון ככל שיינתנו רק לעותרים, ולא לתושבים נוספים באזור.

למרות הדחייה הפורמלית, הדיון בבג״ץ הוביל לשינויים משמעותיים. בית המשפט הציע במהלך הדיון לנציגי המדינה לחזור ולשקול את האפשרויות לסייע במקרה זה, תוך שמירה על עקרון השוויון בין היישובים השונים. לאחר שהות ארוכה להתייעצות ולעריכת בירורים נוספים, נמסר בשם המדינה כי כלל התושבים שיבחרו במסלול של המשך מגורים מחוץ ליישוב לאחר מועד החזרה אליו יקבלו סיוע בשכר דירה בהתאם למבחני התמיכה בסכומים המקסימליים שנקבעו.

שנית, ראש מינהלת תקומה התחייב להמליץ על שינוי מבחני התמיכה באופן שהסיוע הכספי הניתן לקהילה לפעילויות הפוגה יעמוד על סכום המקסימום אף ליישוב שלא יעמוד בתנאי שעניינו חזרה של לפחות 80% מתושביו. ככל שהמלצה זו תתקבל, יעמוד הסיוע לקיבוץ על הסכום המלא גם אם לא יחזרו 80% מתושביו.

בית המשפט ציין לטובה את פועלה של מינהלת תקומה, שגילתה מחויבות איתנה לסייע לקיבוץ. ראש המינהלת ציין בחתימת דבריו את המחויבות לוודא כי העבודות בקיבוץ יושלמו באופן שיבטיח חזרה ראויה לחיים בו.

בסיום פסק הדין כתבה השופטת ברק-ארז: "נותר לנו לקוות כי כל שניתן ייעשה במגמה לסייע לקיבוץ נחל עוז ולחבריו, לטובתם ולטובת המדינה כולה. סיום הדיון בעתירה הוא לא סופה של הדרך לחזרה הביתה. הוא רק תחילתה".

קיבוץ נחל עוז מסר: "הקיבוץ מכבד את ההחלטה, על אף תחושת האכזבה. אנו מצפים ודורשים שהמדינה תעמוד בהתחייבויות הכספיות המעוגנות בפסק הדין, ותנקוט בצעדים נוספים שהכרחיים לשיקום והוצגו בפירוט לנציגי תקומה. במצב הקיים ולאור התמשכות המלחמה, כ-60% מן המשפחות בקיבוץ עדיין לא שבו אליו, והמענה שהציעה המדינה אינו מספק עבורן פיתרון אמיתי".

התנועה הקיבוצית הגיבה גם כן לפסק הדין: "התנועה הקיבוצית כולה וחבריה מקבלים בצער את החלטת בית המשפט העליון בנושא קיבוץ נחל עוז. כל אזרחי ישראל חייבים תודה עמוקה לתושבי נחל עוז, גיבורים שהגנו בגופם על מדינת ישראל עד התלם האחרון. מדינת ישראל הפקירה את תושבי נחל עוז בשבעה באוקטובר וממשיכה להפקירם בהחלטה זו. האחריות הראשונה היא לביטחונם ולשיקומם המלא".