פסק דין מקומם: השופט הורה לספק סיגריות ולחם נוסף למרגל איראני

שופט המחוזי דרור ארד־אילון דורש לספק לחם וסיגריות לאסירים שפועלים למען איראן. גורם ביטחוני מסר ל"ישראל היום": ״השופט מאמץ לכאורה בפסיקתו את 'קמפיין הרעב' השקרי הכולל גם את האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל״.

בזמן שמערכת הביטחון מתריעה מפני איום גובר של ריגול איראני בתוך גבולות ישראל, באולם בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מתנהלת מציאות מקבילה. שופט אחד, דרור ארד־אילון, נוקט גישה הפוכה, מקילה, ולעיתים אף מפנקת כלפי עצורים ואסירים הנחשדים בפעילות עוינת.

בפרוטוקול - שנחשף כאן לראשונה - מתועד מקרה של אסיר ביטחוני יהודי שהואשם בקשרים עם גורמי מודיעין איראניים, ובניסיון להעביר מידע, שזכה מהשופט לא רק לאוזן קשבת אלא גם לתוספת של חצי כיכר לחם ביום ושלוש סיגריות ליום, על חשבון המדינה.

גורמי ביטחון אמרו ל"ישראל היום", כי השיח המשפטי המופיע בפרוטוקול משקף גישה חריגה ורכה כלפי הנאשמים, תוך עקיפה או ריכוך של הנחיות מנהליות.

באוקטובר השנה נעצר המרגל בחשד שלבקשת האיראנים אסף מידע על מדען בכיר בישראל לצורך התנקשות. בכתב אישום שהוגש נגדו נטען בין היתר כי ביצע משימות שונות, בהן ריסוס גרפיטי, תליית כרוזים הקוראים למרי אזרחי, השלכת חפצים לעבר צירי תנועה והצתת רכבים.

הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום חמור, אך העצור עתר על סיווגו ותנאיו כאסיר ביטחוני. יצוין כי על פי פקודות נציבות שב"ס עצורים ואסירים ביטחוניים אינם זכאים לקנטינה ולסיגריות וחלות עליהם מגבלות ביקורים ותפריט מזון שונה. בעבר הגיש העצור עתירות נוספות ולאחרונה אף עתר לחייב את שב"ס לאפשר לו לקבל עיתונים וספרים.

בדיונים משפטיים שב"ס נדרש להסביר את מדיניותו כלפי האסירים הביטחוניים היהודים. בתחילה המרגלים האיראנים סווגו כאסירים ביטחוניים לכל דבר, אך כדי למנוע סחף משפטי הגדרתם שונתה והם מסווגים כ"אוכלוסייה ייחודית ביטחונית". ככאלו הם כלואים אמנם בנפרד אך זכאים להפקדות עד 500 שקל בחודש שמאפשרות להם לרכוש סל מוצרים מצומצם בקנטינה.

גורמי הביטחון כועסים

בדיון בעתירה נדרש שב"ס להבהיר את מעמדם של המרגלים האיראנים ואת תנאי כליאתם החדשים, אך למרות הסבריו של הארגון כי לעצורים ניתן תפריט מזון מפוקח על ידי גורמי מקצוע ועומד בתנאי הדין הבינלאומי, פסק השופט כי על שב"ס לספק לעצור שלוש סיגריות ביום ותוספת של חצי כיכר לחם בין היתר לאור טענותיו של העצור כי הוא חש רעב. "השב"ס ביקש להורות על הפסקת ההוראה הזמנית לספק לאסירים מחצית כיכר לחם ביום וממרח", ציין השופט, "אולם לנוכח הטענות שנשמעו בעניין תחושת רעב לא מצאתי להורות כך". גורמי ביטחון זועמים על ההחלטה וטוענים כי "לא מדובר בפריבילגיה שניתנת באישור חריג, אלא בהחלטה גורפת שמביאה לכך שגם אסירים ביטחוניים אחרים ייהנו מאותן תוספות, גם כשמדובר באנשים שפעלו נגד ביטחון המדינה".

גם מול מגמת ההידוק של נציב שב"ס, שבמסגרתה הורה להחרים רמקולים מתאי אסירים ביטחוניים ופליליים, ניצב השופט דרור ארד-אילון בעמדה מקילה. שב"ס טען כי הרמקולים פוגעים בסדר ועלולים לשמש להכנות לבריחה, אך השופט בחן את הטענה מזווית זכויות הפרט ולא מהזווית הביטחונית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף את ההחלטה:  "חבל שהשופט לא בקי ולא מבין את חשיבותה של מדיניות עקבית ונחרצת מול הטרור. היה מצופה מהשופט שילמד על החוק הבינלאומי ויפסיק לנסות להחזיר את החיים של המחבלים בבתי הסוהר לקייטנה. אחרי עשרות שנים של קייטנות ובתי מלון 'הכל כלול' הצלחתי, יחד עם נציב שב״ס, לשנות את הקונספציה והיום בתי הסוהר שלנו הם סמל ודוגמה בעולם".

תגובת הרשות השופטת: :"באפריל 2025 ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז פסק דין מפורט, המסתמך על פסיקה רבה בתחום בדבר תנאי הכליאה של העותר, שעצור עד תום ההליכים בשל עבירות נגד בטחון המדינה הקשורות לאיראן. פסקי דין בנושאים משיקים ניתנו באותה תקופה בענייניהם של אסירים נוספים. לאחר פסק הדין, עדכן שירות בתי הסוהר חלק מההוראות הנוגעות לאסירים בטחוניים בעלי מאפיינים דומים.

לאור הודעת העדכון, ביולי 2025, ניתן פסק דין משלים, שבו התקבלה עמדת שירות בתי הסוהר כמעט במלואה, תוך שהוראות בדבר תוספת מזון ואספקת 3 סיגריות ביום נותרו ללא שינוי. פסקי הדין פורסמו והם עומדים לעיון הציבור. לכל אחד מהצדדים שמורה הזכות להגיש בקשת רשות ערער בפני בית המשפט העליון".