חמאס עשה שימוש שיטתי באונס ובאלימות מינית ככלי מלחמה החל מטבח 7 באוקטובר, כך קובע הדוח המלא שהוגש היום (שלישי) מטעם "פרויקט דינה" לרעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג.
מדובר בדוח המקיף ביותר, שנערך במשך שנה וחצי ונעשה על פשעי המין ב-7 באוקטובר ומציג לראשונה מסגרת משפטית וראייתית חדשנית להכרה בעובדה שנעשה שימוש שיטתי באלימות מינית כנשק, כולל ממצאים קשים וברורים שנאספו מניתוח עשרות דיווחים, נתונים ומקורות.
הדוח קובע כי חמאס השתמש באלימות מינית ככלי לחימה - כחלק מתוכנית כוללת של טרור, השפלה קולקטיבית ודה-הומניזציה של החברה הישראלית.
הממצאים מצביעים על דפוסים עקביים של תקיפות מיניות שיטתיות שבוצעו ע”י מחבלי חמאס - הן בזירות הרצח עצמן והן בשבי.
בין היתר הדוח מעלה עדויות על אונס קבוצתי, השפלות פומביות, עירום כפוי, התעללות באיברי מין וירי ישיר באיברי הגוף האינטימיים. בין היתר חטופים שחזרו דיווחו על תקיפות מיניות חוזרות ונשנות, איומים ב”נישואין כפויים”, ניסיון למחיקת זהות מינית - כולל בגברים. עוד חזרו תיאורים חוזרים של גופות נשים ערומות למחצה, כבולות, לעתים למבנים ועצים, לצד דיווחים של אנשי זיהוי חללים מהבסיס הצבאי בשורא.
כותבות הדוח, שלוש משפטניות בכירות ממרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן - פרופ’ רות הלפרין-קדרי, השופטת המחוזית (בדימוס) נאוה בן־אור ואל”מ (מיל’) עו”ד שרון זגגי־פנחס, לשעבר התובעת הצבאית הראשית של צה"ל קוראות להחיל אחריות פלילית משותפת על כלל משתתפי המתקפה. גם אם לא לקחו חלק ישיר באונס עצמו. הדוח קורא להחיל את הדוקטרינה של “אחריות משותפת באירועי ג'נוסייד, ולהכיר בכך שכל משתתף במתקפה נשא באחריות למעשה, בין אם בפועל או על דרך התרומה, הידיעה או ההשתקה.
באירוע, צוינו גם שורת הצעדים הבאים שאותם כותבות הדוח מתכוונות לקדם ובהם קריאה לממשלת ישראל ולמערכת המשפט להחיל את הדוקטרינה של אחריות משותפת ולהעמיד לדין מחבלים על עבירות מין כחלק מפשעים נגד האנושות; פנייה למזכ״ל האו״ם להכניס את חמאס לרשימה השחורה של ארגונים המשתמשים באלימות מינית ככלי לחימה, בהתאם להחלטות מועצת הביטחון 1820 ו־1960; הנחת תשתית ראייתית אשר בה ניתן יהיה להשתמש במישור הבינלאומי – כולל הליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) ומול מוסדות זכויות אדם של האו״ם; קריאה לפיתוח פרוטוקול משפטי חדש לטיפול במקרי אלימות מינית בעימותים מזוינים – שיכלול כללים מותאמים לאיסוף עדויות, שימוש בראיות עקיפות והכרה בנזק הקהילתי שגורם השימוש באלימות מינית כחלק מן המתקפה.
פרופ’ הלפרין-קדרי: “זהו דוח פורץ דרך, לא רק בהיקף הממצאים, שהיו כולם קיימים אבל ידענו כיצד להתבונן בהם ולאגדם יחד , אלא גם בכלים שהוא מספק לעולם המשפטי. מטרתנו היא להראות כיצד ניתן להעמיד לדין מנהיגים ומבצעי פשע גם כאשר אין עדות ישירה נגד כל אחד מהם באופן אישי. אנחנו אומרות כאן בקול ברור: אלימות מינית בעימות היא נשק. היא לא אקראית, אינה מכוונת רק לפרט ולא נעשית בלא הכוונה מלמעלה. הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תתייחס לתופעה זו ככזו".
רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג מסרה: "הדוח מביא את האמת כפי שהיא - מטלטלת, כואבת, אך חיונית ונחוצה. בשם כל מי שנפגעו, אנו מחויבות להמשיך להיאבק עד שתישמע זעקתן בכל מקום ועד שיעשה הצדק. קראתי את הדוח בלב דואב - כאשה, כאמא, כישראלית. המסמך הזה, שמבוסס על תשתית משפטית חסרת תקדים, צריך להיקרא מעל כל בימה בעולם. הוא מציב מענה לעיוות המתמשך של שתיקה, הכחשה או הסטה - ומציב במקומן עובדות, נתונים וקריאה ברורה להכרה באלימות המינית כפשע נגד האנושות - והעמדה לדין של האחראים לה".
שורדת השבי אילנה גריצווסקי התייחסה לפרסום הדוח במעמד הגשתו בבית הנשיא. "חטפו אותנו. אני זוכרת שמכוונים עליי נשק. אני זוכרת ידיים שלא שייכות לי נוגעות בי. אני זוכרת שצעקתי - ואז חושך. כשהתעוררתי, הייתי חצי ערומה. מוקפת במחבלים. הם הרביצו לי, נגעו בי. לא ידעתי מה קרה לגוף שלי בדקות האבודות האלה - אבל הנשמה שלי כבר ידעה: שום דבר לא יהיה אותו הדבר".
"אז אני אומרת לכם - כן. זה קרה וזה עדיין קורה. יש עדיין חטופים. יש ביניהם גברים. יש ביניהם אישה. ויש את מתן שלי", אמרה בהתייחס לבן זוגה מתן צנגאוקר. "אני לא יודעת מה עושים לו שם, אבל אני יודעת מה הם עשו לי. ואני יודעת בדיוק למה הם מסוגלים. אני קמה כל בוקר עם הפחד שהוא עובר עכשיו את מה שאני עברתי. ואין דבר יותר קשה מהידיעה הזאת. אני כאן היום בשביל כל אישה שלא מסוגלת עדיין לדבר. בשביל הגברים שנפגעו ונחנקים בשתיקה". לסיום הוסיפה: "היום, כשהתעוררתי עברו כבר 641 ימים. 641 ימים של סיוט עבור 49 אחים ואחות אחת. והלב שלי, הגוף שלי, לא השתחרר מהם אפילו לרגע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו