"אני אדקור אחד אחד": נגזר דינו של צעיר שאיים על חיי עובדי לשכת גיוס ותקף נהג

בן 23 מתל אביב נידון ל-200 שעות לתועלת הציבור, לאחר שני אירועים בהפרש של כשנה זה מזה שכללו איומי מוות בלשכת גיוס בתל השומר ותקיפת נהג אוטובוס ברמת גן. שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור, הורה לצעיר בנוסף לפצות ב-1,000 שקלים את המתלוננת מלשכת הגיוס וב-2,000 שקלים את נהג האוטובוס.

האירוע הראשון התרחש כאשר הנאשם הגיע לדלפק השירות בלשכת הגיוס בתל השומר. על פי כתב האישום, הנאשם התנהג במקום בצורה פרועה, "העיף בידו חוצץ פלסטיק שהונח על הדלפק, וכן העיף את המחשב הנייד וחפצים נוספים שהיו בסביבתו". כאשר שוטר שהיה במקום ביקש ממנו לעזוב, הדף את השוטר מספר פעמים עד שזה נאלץ להשתמש בגז פלפל. בדרכו החוצה השליך הנאשם כיסא לעבר השוטר.

לאחר מכן, התקשר הצעיר למוקד מיטב, ובמהלך השיחה הטלפונית עם המוקדנית איים: "תעבירו אותי לאחראי ותגידו לו שאני לא מתגייס, ואני לא יבוא לפה - או שאני אתאבד, או שאני אז*** את כולכם. אני אדקור אחד אחד ואם צריך אני אכנס עכשיו... מישהי תידקר".

כמעט שנה לאחר מכן, התרחש האירוע השני ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן: הנאשם, שנסע על קורקינט חשמלי לפני האוטובוס, קילל נהג שצפר לו. הוא קרא לעבר הנהג "בן ז***, נהג חרא" וביקש ממנו לעצור. כאשר האוטובוס הגיע לרמזור אדום, הכניס הנאשם יד דרך חלון הנהג וניסה להכות אותו במכת אגרוף. לאחר מכן התקרב לחלון הנהג וירק לעבר פניו. כאשר שוטר בתפקיד ביקש ממנו להפסיק ואמר לו שהוא מעוכב, החל הנאשם לברוח עד שנעצר.

התביעה הודיעה כי עמדתה לעונש תהא "בהתאם למתחמים המקובלים, לרבות בהשתת עונש של מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות", בעוד ההגנה עתרה לבחינת אפשרות ביטול ההרשעה בדין.

השופט אבינור דחה את בקשת ההגנה לביטול ההרשעה וציין כי שני התנאים הנדרשים לכך לא התקיימו. הוא הדגיש כי "מדובר בשני אירועים עברייניים – שאירעו בפער זמנים של כמעט שנה, במקומות ובנסיבות שאין ביניהן קשר".

השופט התייחס בחומרה מיוחדת לאירוע השני: "גם אם ניתן להסביר את האירוע מושא התיק העיקרי שבכותרת כמעין התדרדרות של התנהגות ביזארית, הרי שהאירוע מושא התיק המצורף הוא אירוע חמור של 'זעם בדרכים', שאינו אירוע רגעי או נקודתי, אלא דווקא אירוע מתמשך ואף מתפתח".

בית המשפט ציין כי באירוע זה "יש משום פגיעה משמעותית בערך החברתי של ההגנה על תחושת הביטחון של הציבור בדרכים" וכי ביטול ההרשעה עלול "להעביר מסר מוטעה הן לציבור והן לנאשם עצמו".