לא שילם לעובד שכר מינימום - ונקנס בעשרות אלפי שקלים

בעל עסק למטבחים בירושלים נקנס השבוע בבית הדין האזורי לעבודה ב-30,000 שקלים, זאת לאחר שהורשע באי תשלום שכר מינימום לעובד במשך חודשיים.

הנאשם הועמד לדין על שני מעשי עבירה של אי תשלום שכר מינימום בניגוד לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987. על פי כתב האישום, הוא העסיק עובד בעסקו ולא שילם לו את מלוא שכר המינימום בעד עבודתו באותם חודשים.

המאשימה, מטעם מדינת ישראל, דרשה מבית הדין לקבוע מתחם ענישה של קנס בטווח של 30,000-50,000 שקלים, וביקשה לגזור על הנאשם קנס בסך 45,000 שקלים. התביעה טענה כי מדובר בפגיעה חמורה בזכויות העובד ובערכים חברתיים יסודיים.

מנגד, הנאשם טען בטיעוניו לעונש כי הקנס המבוקש "מוגזם" ואינו עומד ביחס לסכום שכר העבודה של העובד שאותו לא שילם. בנוסף, הגנתו הדגישה את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, שנמצא בהליכי פשיטת רגל.

עבירה נוספת תגרור קנס גבוה יותר

השופט דניאל גולדברג, שדן בעניין, הדגיש בפסק דינו את החשיבות של הגנה על זכויות עובדים. "הערך המוגן על ידי העבירה, שבה הורשע הנאשם, הוא הבטחת קיום בכבוד לאדם העובד, ומניעת מצב דברים שבו החברה וכלכלתה מבוססות על ניצול מצוקה אנושית, המתבטא בהעסקת עובדים בתנאים הנופלים מאלה שהמחוקק קבע כתנאי העסקה מינימליים".

בקביעת גובה הקנס, התחשב בית הדין במדיניות הענישה הנהוגה בעבירות דומות. השופט הזכיר מקרים קודמים שבהם נגזרו קנסות חמורים יותר, כאשר מספר העובדים הפגועים היה גדול יותר או כאשר תקופת אי התשלום הייתה ארוכה יותר. במקרה אחד, כאשר לא שולם שכר מינימום לחמישה עובדים למשך שבעה חודשים, נקבע מתחם ענישה של 40%-60% מהקנס המקסימלי.

עם זאת, בית הדין נתן משקל משמעותי למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. "אין חולק על כך שהנאשם מצוי בהליכי פשיטת רגל, ויש לתת לכך משקל משמעותי בקביעת מתחם העונש ההולם", קבע השופט.

לבסוף, קבע בית הדין מתחם עונש הולם בטווח של 22,600 שקלים עד 50,000 שקלים, וגזר על הנאשם  קנס בסך 30,000 שקלים, שישולם ב-15 תשלומים חודשיים. הקנס המוטל מהווה כ-13.3% מהקנס המקסימלי הקבוע בחוק לעבירה זו, שעומד על 226,000 שקלים. מעבר לקנס הכספי, הטיל בית הדין התחייבות להימנע מעבירה דומה למשך שלוש שנים. אם יפר התחייבות זו, יוטל עליו קנס נוסף בסך 226,000 שקלים.