הפעילות שהניחו עלונים בבית הכנסת של ח"כ אדלשטיין - תובעות על מעצרן

שלוש פעילות למען שחרור החטופים, שמרית בורלא, עידית אלכסנדרוביץ ורמה ענב, הגישו היום (שני) לבית משפט השלום בתל אביב תביעה כספית בסך של 600 אלף שקלים נגד סנ"צ יניב וולבוביץ', מפקד תחנת גלילות, וסגנו, רפ"ק משה קרסקו,בגין מעצר שווא, תקיפה ופגיעה בזכויותיהן.

על פי התביעה, התובעות משתתפות באופן קבוע בפעילות המחאה המתקיימת מול בית הכנסת שבו נוהג להתפלל חבר הכנסת ויו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. כחלק מפעילות המחאה יצרה אחת התובעות כרוז שעליו תמונות חטופים וכן תמונתו של אדלשטיין מהתקופה שהיה אסיר ציון. הכרוז עוצב בדומה לכרוז שהתפרסם למען שחרורו של אדלשטיין ואסירי ציון אחרים, ונשא את אותו כיתוב: "שלח את עמי".

בתביעה שהוגשה על ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, תומר ויסמן, רלי לשם, נחשון שוחט, צבי אגמון ונתי חיים, צויין כי התובעות נכנסו לבית הכנסת ביום חמישי, 12 בספטמבר 2024, בשעות הערב, כאשר בית הכנסת היה פתוח לגמרי והיו בו אנשים, הניחו העתקים של הכרוזים באולם התפילה ויצאו.

למחרת, ביום שישי בבוקר, נמסרה הודעה למשטרה על הכרוזים שהונחו בבית הכנסת וסנ"צ וולבוביץ ורפ"ק קרסקו החליטו להורות על מעצרן של התובעות. על פי כתב התביעה, "לא היה בסיס חוקי להחלטת המעצר והיא התקבלה בחוסר סמכות, תוך שימוש לרעה בכוח המשרה ובמטרה ברורה להתנכל ולהרתיע את התובעות מביצוע פעולות מחאה".

"התובעות נעצרו ונאזקו כאילו מדובר בעברייניות אלימות שנשקפת מהן סכנה", נכתב. "אופן המעצר כשלעצמו היה מנוגד לדין ולהיגיון. שתיים מהתובעות הן נשים מעל גיל 60 שקשה להאמין שמי מהשוטרים שעצר אותן בביתן היה יכול להעלות על דעתו שיש צורך לאזוק אותן".

עוד נמסר כי "התובעת השלישית היא אם לילדים קטנים שלא היתה בבית בעת שהגיעו השוטרים לבצע את המעצר". השוטרים הורו לילדיה הקטינים להתקשר אליה ובנוכחות הילדים, הודיעו לה שהיא צריכה לחזור הביתה כדי להיעצר. עורכי הדין טוענים כי "התובעת עשתה כן ואף שוטר סביר לא יכול להעלות על דעתו שאישה שנוהגת כך מתכוונת להימלט מהמעצר ולכן יש לאזוק אותה".

התובעות נלקחו לתחנת המשטרה והוחזקו שם, אזוקות בידיים וברגליים, במשך כתשע שעות. בכך הפרו וולבוביץ וקרסקו את הוראות הדין ונהלי המשטרה בדבר מעצר אזרחים. רק בזכות התעקשותו ונחישותו של עו"ד רן תגר ממערך עוטף עצורים שוחררו התובעות באותו ערב ולא נאלצו לבלות את סוף השבוע במעצר, כפי שנרמז להן שייעשה בעניינן.

הסנגורים טוענים כי "התנהלותם של וולבוביץ וקרסקו חמורה במיוחד משום שהיה ברור להם מלכתחילה, מתוך סרטוני האבטחה של בית הכנסת שהיו בידיהם כבר מהרגע הראשון, שלא נעברה עבירה כלשהי ולא מתקיימת עילת מעצר.

לדבריהם, "מדובר במעצר פוליטי מובהק שמטרתו הייתה להפחיד ולהשתיק את התובעות כמו גם משתתפים ומשתתפות אחרים במחאה", נכתב בתביעה, ובמעצר שבוצע משום שהנתבעים "חפצו לשאת חן בעיני בעלי שררה שהמחאה אינה לרוחם".

לאחר מספר חודשים, התיק נגד התובעות נסגר מחוסר אשמה. לעומת זאת, בסמוך לאחר האירוע, המחלקה לחקירות שוטרים פתחה מיוזמתה בחקירה אודות אירוע המעצר. חקירת מח"ש טרם הסתיימה אולם לאחרונה פורסם כי וולבוביץ מועמד לקידום.

התביעה הוגשה באופן אישי כלפי וולבוביץ וקרסקו, ולא נגד המשטרה, משום שלטענת התובעות, "השניים פעלו בניגוד להוראות ובחריגה מסמכות ועל פי התביעה, עליהם לשאת באחריות באופן אישי לרבות בכל הנוגע לייצוגם בהליך".

ממשטרת ישראל נמסר: "התביעה טרם התקבלה במשטרה וככל שנדרש נשיב כמקובל לבית המשפט ולא באמצעות אמצעי התקשורת".