לשים קץ למשחקי ה"ברוגז" של רה"מ והשרים עם שופטי ביהמ"ש העליון

למרבה הצער ולמגינת הלב, גם השבעתם הצפויה היום (חמישי), של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ומִשנהו נעם סולברג במשכן נשיאי ישראל, תהיה מלווה בצלילים צורמים מאוד.

היא בוודאי לא תשים קץ לסאגה המבזה שחווינו בשנים ובחודשים האחרונים. כמו ילדים קטנים בגן המשחקים, "ברוגז" של שלושה אנשים מסמלי השלטון המרכזיים - ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ושר המשפטים - שהודיעו כי ייעדרו מהטקס כהבעת מחאה על הליך בחירתו של עמית, במהלך נוסף שנועד להביע, כך בעיניהם, את "אי־הלגיטימיות" של הבחירה. בכך יישבר עוד שיא של מסע ארוך לקעקוע מעמדה של המערכת המשפטית כולה - ולא רק של העומד בראשה - בעיני הציבור.

רק בימים האחרונים שב ותקף ראש הממשלה מתוך אולם בית המשפט ומחוצה לו את רשויות אכיפת החוק בגין המשך המשפט הפלילי שמתנהל נגדו והגשת כתב האישום נגד יועציו. במקביל, ממשיכים תומכיו במסע המתוזמן והמתוזמר לתקוף את שופטיו, ולבזות את היועצת המשפטית לממשלה בכל דרך שהיא.

רה"מ תוקף שוב את רשויות אכיפת החוק בגין המשפט הפלילי נגדו. תומכיו תוקפים את היועמ"שית בכל דרך

במידה רבה, התנהלות זו מזכירה את זעקת החייל שנשר מקורס טייס, בשל היעדר כישוריו, וביקש לעבור רק למערך טילי הנ"מ, בטענה ש"אם אני לא אטוס, אף אחד לא יטוס".

ככל שהן מתמשכות והולכות, כך המתקפות על מערכות המשפט ושלטון החוק מאיימות לערער את יציבותן ולהמשיך את כרסום האמון בהן. בלי קשר לדעות הפוליטיות ולעמדות המהותיות ביחס לדרך שבה ראוי למערכות המשפט ואכיפת החוק להתנהל, ערעור מעמדן פוגע קודם כל בציבור כולו.

"אלמלא מוראה של מלכות - איש את רעהו חיים בלעו", לימדו אותנו חז"ל במסכת אבות. פגיעה בתפקוד רשויות האכיפה וכרסום מעמדן עלולים להביא לאנרכיה שסופה - מי ישורנו.

אין זו הפעם הראשונה בתולדות ישראל שבה נעשה ניסיון לגמד את מערכת המשפט ולהמעיט בערכה. כך, למשל, נעדר ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון מטקס הפתיחה החגיגי של בית המשפט העליון. אבל בניגוד לנעשה בימינו, למרות המחלוקת החריפה והסתייגותו מחלק מהחלטות הרשות השופטת, הוא מעולם לא מרד בה. כך נהג גם כאשר בג"ץ ביטל את החלטותיו.

בן־גוריון המשיך להשמיע את עמדותיו הנחרצות גם בענייני משפט, אך כפף ראשו בפני פסקי הדין - כמו גם בפני היועץ המשפטי לממשלה - גם כשהחלטותיהם היו למורת רוחו.

כהרבה מושכלות יסוד אחרות בחיינו, גם שינוי רע זה בנורמות הנוהגות עלול להיות בעוכרינו. תעבורנה עוד שנים ארוכות עד שניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן את המעוות.

דומה שהגיע הזמן שכל הנוגעים בדבר יתעשתו, ישובו להיות "מבוגרים אחראיים" ויפסיקו להתקוטט כמו ילדים קטנים בגן, שאינם מודעים לנזק המתמשך והעמוק שהם גורמים.

פרופ' אביעד הכהן || לקראת השבעת יצחק עמית לנשיא העליון היום, בצל חרם של רוב סמלי השלטון