בגין אונס, מעשים מגונים והפצת מחלה: 32 שנות מאסר לדקל ששונקר
ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע גזר עונש מאסר כבד של 32 שנות מאסר על דקל ששונקר, שהורשע בעבירות אינוס, מעשים מגונים והפצת מחלה • העבירות בוצעו כלפי שש קורבנות, ביניהן קטינה בת 13 • עוד חויב הנאשם לפצות כל אחת מן המתלוננות פיצוי בסך 45 אלף שקלים
,עודכן
0השמעה
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (ראשון) עלהנאשם דקל ששונקר 32 שנות מאסר בפועל, אחרי שהורשע בשורה של עבירות מין קשות, בכללן עבירות אינוס, מעשים מגונים, קבלת דבר במרמה, הפצת מחלה וניסיון להפצת מחלה שביצע כלפי שש מתלוננות שונות, בהן נערה כבת 13.
בית המשפט הפעיל בנוסף במצטבר עונש מאסר מותנה בן 10 חודשים, שהושת על ששונקר במסגרת תיקו הקודם. עוד חויב הנאשם לפצות כל אחת מן המתלוננות פיצוי בסך 45 אלף שקלים, ובסך הכל פיצוי בסך 275 אלף שקלים.
"הנאשם כ'זיקית', ניצל את מצוקת קורבנותיו"
במסגרת גזר הדין קבעבית המשפטכי הנאשם פגע פגיעה קשה בערכים החברתיים המוגנים. חומרה יתרה מצא בית המשפט בכך שבחירת הקורבנות על ידי הנאשם לא הייתה אקראית ונעשתה מתוך הבנה כי מדובר בקורבנות מוחלשים המצויים בשולי החברה.בגזר הדין המקיף, תיארו השופטים בפירוט את שיטות הפעולה המתוחכמות של ששונקר. הם כינו אותו "זיקית" בשל יכולתו להתאים את עצמו לסיטואציות שונות.
"הנאשם כ'זיקית', ניצל את מצוקת קורבנותיו, הציג עצמו כבעל יכולות, אמצעים, קשרים, והכשרות שונות בהתאם לסיטואציה ובלבד שיהיה בכך כדי ליצור עבורו הזדמנויות להימצא ביחידות עם מי מהן ובתוך כך לפגוע בהן".
בית המשפט הדגיש את הבחירה המכוונת של ששונקר בקורבנות מוחלשים, מה שהוסיף לחומרת מעשיו. "בחלק מן המקרים, המניפולציות נמשכו גם לאחר שפגע מינית במי מקורבנותיו ובאמצעותן ניסה להניא אותן מלהגיש תלונה במשטרה או ליצור לעצמו מבעוד מועד 'הגנה' מפני טענה של אינוס".
חומרה מיוחדת יוחסה לעובדה שששונקר ביצע את העבירות זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר ממושך קודם. בית המשפט קבע: "העובדה כי הנאשם חטא בעבירות קשות ורבות פרק זמן קצר ביותר לאחר שחרורו ממאסר ממושך מעידה כאלף עדים כי הלה לא הפנים דבר; כי נשקפת ממנו מסוכנות גדולה כלפי הציבור וכי משך שהייתו מאחורי סורג ובריח, הנו ביחס ישיר למשך הזמן שהציבור יהיה מוגן מפני ידו הרעה".
לא טרח לציין דבר מחלתו למי מקורבנותיו
השופטים התייחסו גם לשימוש של ששונקר בשמות שונים כדי לטשטש את זהותו ולבסס יחסי אמון עם קורבנותיו. הם ציינו כי הוא השתמש לעיתים בשם נעוריו "נתנאל" ולעיתים בשם "דקל", לפעמים במקביל, כחלק מהמניפולציות שהפעיל.
ביחס לעבירה של הפצת מחלה נכתב בין היתר: "מיותר לציין כי הנאשם לא טרח לציין דבר מחלתו למי מקורבנותיו, לא היה במעקב רציף, לא קיבל אישור לקיום יחסי מין לא מוגנים. בחלק מהמקרים קביעתנו הפוזיטיבית היא כי גם לא עטה קונדום. כחלק מתמונת הנזק, לקחנו בחשבון גם את הבהלה והבעתה שאחזו בקורבנות לאחר שנודע להן שהנאשם חולה איידס עד אשר עברו בדיקה ששללה כי נדבקו על ידו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו