"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בניגוד לדעת היועמ"שית: בן 6 יוכל לשנות את שם משפחתו

הילד גדל במשפחת אומנה, ומהלך חייו התאפיין בקשיים רבים • השופטת נימקה את ההחלטה: "זו משפחתו היחידה המגדלת אותו באהבה מאז בא לעולם"

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה. צילום: iStockphoto

בימים האחרונים ניתן בבית הדין למשפחה בבאר שבע פסק הדין המסמן צעד משמעותי בחייו של ילד בן 6 ומשפחת האומנה שבה גדל. הילד, שנולד עם בעיות בריאותיות רבות, יוכל להיקרא בשמה של המשפחה שגידלה אותו ודאגה לכל מחסורו.

השופטת רותם קודלר עיאש, קיבלה את בקשת משפחת האומנה שהילד ישא את שם משפחתה זאת למרות התנגדות היועמ"שית. "הגיעה העת באמצעות מעשה פשוט של שינוי שם משפחת הקטין, לאפשר להורי האומנה לשלוט בהיקף האתגרים הרגשיים שכעת מונח לפתחם להתמודד עמם ביחס לבנם אותו הם מגדלים מאז לידתו במסירות ובאהבה", כתבה השופטת בהחלטתה.

מדובר בילד בן 6 שגדל במשפחת אומנה מאז לידתו. אמו הביולוגית נפטרה ולא היה לו קשר עם אביו. מהלך חייו התאפיין בקשיים רבים, כאשר הוא נולד עם תסמונת אלכוהול עוברי, צהבת ובעיות בריאות נוספות.

למרות הקשיים הבריאותיים, משפחת האומנה העניקה לו טיפול מסור ומסייעת לו להתגבר על הבעיות הבריאותיות. עורכת הדין שייצגה את הילד, טענה כי שינוי שם המשפחה הוא לטובתו, שירגיש חלק בלתי נפרד ממשפחת האומנה. עוד צויין כי החלו לעלות אצל הקטין שאלות של זהות, נוכח התקדמות התפתחותית אצל הילד ועל מנת להקל עליו, מבקשים לשנות את שם משפחתו, כך שיקבל את שם משפחת האומנה.

נציגי היועצת המשפטית לממשלה, הביעו התנגדות לשינוי שם המשפחה בשלב הראשון. לדבריהם, "שם המשפחה הוא חלק מהותי מזהותו של הקטין" ויש לבחון את השלכות הבקשה באופן מעמיק על ידי תסקיר מסודר על ידי גורמי הרווחה.

בהרב-מיארה (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

נציגת היועמ"שית טענה גם כי המדינה אינה יכולה להסכים ליצירתו של מצג שגוי בעניין שמו של הקטין, אלא שהשופטת קודלר עיאש ציינה כי כלל לא מדובר במצג, שינוי שם משפחתו של הילד הוא מציאות חייו, הוא לא מצג, הוא המציאות המתקיימת בפועל יום יום, שעה שעה מאז לידתו.

השופטת קודלר עיאש, קיבלה את הבקשה לשינוי שם המשפחה והורתה כי יש מקום להסדיר את הרישום במרשם האוכלוסין תוך הותרת שם משפחתו הביולוגי של הילד כשם שני, ולאחר שהוא יגדל וייחשף לסיפור חייו, יוכל להחליט האם להותיר את שם משפחת אמו הביולוגית או להסיר אותו, על פי שיקול דעתו.

"שינוי שם משפחתו של הקטין הוא למעשה שיקוף המציאות האמיתית של חייו, תוך שאם בית המשפט לא היה נענה לבקשה, היה מותיר מצג שווא כלפי הקטין, כאשר שם המשפחה הרשום כשם משפחתו במרשם האוכלוסין, מהווה זיקה לחיים שנשללו ממנו עקב נטישת אמו הביולוגית, לאחר שבא לעולם", כתבה השופטת בהחלטתה.

עוד היא הוסיפה: "סיפור חייו של הקטין, בחיים עצמם, הוא סיפור חייו במשפחת האומנה ולא בכדי מבקשים הם באמצעות האפוטרופוס לדין כי הוא יישא את שם משפחתו. אין מדובר בטעות סופר. בית המשפט סבור שהבקשה היא איננה בקשה לכך שהקטין יישא את שם משפחת האומנה, אלא עסקינן בבקשה להסדיר רישום שם משפחתו של הקטין כשם משפחתו היחידה המגדלת אותו באהבה מאז בא לעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר