ההורים סירבו לחסן נגד טטנוס את ילדם שנפצע – בית המשפט הורה לאלצם לעשות זאת

טובת ילד בן ארבע מחייבת קבלת חיסון טטנוס על מנת למנוע סיכון להידבקות במחלה המסכנת חיים, כך קבעה השופטת עידית בן-דב ג'וליאן - זאת למרות התנגדות הוריו. השופטת קבעה גם כי המשטרה תסייע באכיפת הצו ככל שנדרש.

מדובר בילד שאינו מחוסן בחיסוני השגרה, בניגוד להמלצות משרד הבריאות, לרבות חיסון טטנוס. לפני כמה שבועות הוא נפל מגובה שלושה מטרים כשטיפס על מגלשה גבוהה, נחבל ונפצע כשהוא נבלם על ידי מתקן חבלים בנפילתו. הילד הובא לטיפול במרכז לרפואה דחופה בבית החולים "שיבא" בתל השומר, שם הומלץ על חיסון טטנוס.

בבית החולים הוסבר לאם על הסיבוכים העלולים להיגרם בהעדר החיסון והצוות הרפואי התרשם מהבנתה את ההסברים, למרות זאת, כעבור מספר ימים הודיעה המחלקה לשירותים חברתיים כי האם מסרבת לחסן את הילד.

ניסיונות צוות הרווחה ליצור קשר עם ההורים באותו היום לא הצליחו, ובהעדר מענה מצדם, הצוות הרפואי פנה לסבתו של הילד – אך ללא הועיל. למחרת התקיימו שיחות נוספות עם האב, שהודיע כי הוא מתנגד לחיסון, בשל חשש מפני "תופעות לוואי" של החיסון ואי-הרלוונטיות שלו, בעיניהם.

בעקבות כך, הוגשה בקשה לבית המשפט שיורה על חיסונו של הילד. נטען שקיימת סכנה ממשית לחייו ללא החיסון וההורים מסרבים לשתף פעולה על אף ההסברים שניתנו להם על ידי הצוות הרפואי. כמו כן, הוגשה חוות דעת רפואית שבה צוין כי יש לחסן את הקטין מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע סכנת חיים.

מנגד, ההורים טענו כי החיסון בטטנוס אינו נחוץ וכי הסיכון מהחיסון עולה על התועלת שבו. הם הדגישו את זכותם להחליט על הטיפול הרפואי של ילדם וטענו כי המחלה כמעט ונכחדה ולכן אין סיכון ממשי בהימנעות מהחיסון. בנוסף, הם הביעו חשש מתופעות לוואי אפשריות של החיסון.

השופטת עידית בן-דב ג'וליאן לא קיבלה את טענות ההורים ופסקה כי יש לחסן את הקטין בחיסון טטנוס פעיל וסביל באופן מיידי. בפסק הדין, השופטת נימקה כי "שיעור התמותה מהמחלה בקרב החולים בטטנוס עומד על מעל 10 אחוזים ותקופת הדגירה של הטטנוס היא בין שלושה ל-21 ימים".

השופטת הוסיפה כי "בנסיבות הקיימות ישנה סכנה ממשית לשלומו, בריאותו וחייו של הקטין ככל שלא יחוסן". השופטת ציינה כי "שוכנעתי כי הסיכון במתן החיסון קטן וזניח ביחס לסיכון שקיים לקטין ככל שיחלה במחלה בהעדר חיסון... מתן חיסון פעיל וסביל בנסיבות העניין שלפני, הוא הכרחי לשמירת בריאותו ושלומו הגופני של הקטין עד כדי מניעת סכנת חיים".