הפלשתינים חטפו את בית הדין הבינלאומי ועושים בו כבשלהם

כל מי שמכיר את בית הדין הפלילי הבינלאומי ואת המטרות המכובדות שנקבעו באמנת רומא שייסדה אותו, יכול רק לתהות על הדרך שבה בית הדין, שנועד להיות גוף שיפוטי בינלאומי עליון ועצמאי לחלוטין, פשוט נחטף, עבר פוליטיזציה, נוצל לרעה ונהרס לגמרי.

הכוונה המדווחת בתקשורת של תובע בית הדין להוציא צווי מעצר לבכירי הממשל והביטחון בישראל היא אולי הקש ששבר את גב הגמל.

מעצם הקמת בית הדין, מנהיגים ערבים ופלשתינים נשאו אליו עיניים כיעד פוטנציאלי למאבקם בלגיטימיות של מדינת ישראל, זאת נוסף על גופי האו"ם השונים שכבר עברו פוליטיזציה ונהרסו לחלוטין מזמן.

הכל למטרה אחת: ערעור הלגיטימציה של ישראל

בהסתמך על החלטה שקרית, פוליטית ולא מחייבת של העצרת הכללית של האו"ם, שהתקבלה ברוב אוטומטי ומשדרגת את משלחת האו"ם הפלשתינית למעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", הם פנו למזכ"ל האו"ם, בתפקידו הטכני כמבצע אמנת רומא, עם בקשה להתקבל לבית הדין כ"מדינה חברה". זאת למרות הדרישה הברורה והבסיסית שרק מדינות ריבוניות יכולות להיות צד לאמנת רומא ולהתקבל לבית הדין.

חמושים בהסכמתו האוטומטית של מזכ"ל האו"ם לבקשה הפלשתינית, הם עתרו לתובע בבית הדין ולוועידת המדינות החברות בבקשה לקבל אותם כמדינה חברה מלאה, במטרה היחידה והמוצהרת שלהם - לא לקדם את הצדק הבינלאומי, אלא לערער את הלגיטימיות של ישראל.

מאז ועד היום, כל האינטראקציות של הפלשתינים עם בית הדין היו להתייחס אליו כאל בית דין פרטי משלהם, נגד ישראל, כלי נוח במסע הדה-לגיטימציה שלהם.

יחד עם כמה תובעים אדיבים ובעלי אוריינטציה פוליטית, ובניגוד גמור לדרישת אמנת רומא לעצמאות מוחלטת ממוסדות האו"ם, הם המשיכו בהגשמת מטרתם להפוך את בית הדין לעוד גוף פוליטי בדומה לשאר סוכנויות האו"ם, כמו המועצה לזכויות אדם, אונסק"ו, אונר"א והעצרת הכללית עצמה.

הייתי שם - אני מצטמרר מפחד

כך, מבלי להידרש למלא את התנאים הבסיסיים המקובלים למדינה, ובניגוד לדרישות אמנת האו"ם לחברות בארגון, מדינה שאינה קיימת, מוטית טרור, ללא כל שטח ריבוני מקובל או מוכר, מנסה לתמרן את בית הדין הפלילי להוציא צווי מעצר נגד הנהגת ישראל. זאת, בעוד מחבלי חמאס שהשתתפו בטבח הגדול והרצחני ביותר ביהודים מאז השואה, יוצאים ככל הנראה חופשיים ונהנים לכאורה מחסינות.

אנשים כמוני, שהיו מעורבים רבות במשא ומתן, בניסוח וביצירת בית הדין הפלילי הבינלאומי, ואשר מכירים מקרוב את היעדים והמטרות המפורטות בתקנון שלו, אינם יכולים אלא להצטמרר מפחד מהניצול הבלתי ייאמן של אותה חוקה ושל המטרות והכוונות המכובדות של אבותיו המייסדים אשר, ללא ספק, מתהפכים בקברם.

הכותב הוא שגריר בדימוס ומשפטן בינלאומי, ששימש יועץ משפטי של משרד החוץ וכיום מנהל את התוכנית למשפט בינלאומי של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הוא השתתף במשא ומתן ובניסוח אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.