"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בין הדין לעבודה אישר לפטר עובד שפרסם בווטסאפ פסוקים מהקוראן

העובד, תושב מזרח ירושלים, הוסיף פירוש לפסוקים המדבר על רצון האל לנקום בישראל • בעקבות כך, עובדים בחברה הביעו חשש לעבוד לצידו והתלוננו עליו • בית המשפט קבע כי בשל הקרבה לאירועי 7 באוקטובר ניתן לקבל את פיטוריו - ודחה את העתירה שהגיש העובד נגד מקום עבודתו

,עודכן
0השמעה
ווטסאפ. צילום: איי.אפ.פי

שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קארין ליבר לוין, דחתה את תביעת תושב מזרח ירושלים, להשבתו לעבודה, לאחר שפוטר על ידי מעסיקתו לאחר שפרסם סטטוס בווטסאפ עם פסוקים מהקוראן לכל אנשי הקשר שלו.

הפסוק הראשון שהעלה כלל פרשנות בערבית שאומרת שאלוהים יכול לגרום לכך שהכופרים לא ינצחו עד שהמוסלמים יחסלו את אדמותיהם ואז יתקיים ג'יהאד.

בפרסום השני הפסוק מציין שאם אלוהים יתפוס את העושק, הוא ינחית עליו מכה כבדה ובסטטוס השלישי שהעלה, נצבעו המילים באדום ירוק ושחור, על רקע לבן כצבעי דגל פלסטין והפסוק עוסק במאמינים שבאהבתם זה לזה, רחמיהם ואהדתם זה לזה, דומים לגוף, כאשר איבר אחד בו סובל, כל הגוף מגיב בחוסר שינה וחום.

קיבוץ בארי לאחר טבח 7 באוקטובר,צילום: לירון מולדובן

במקום עבודתו נתקבלה פניה מעובדים שראו את הפרסומים, ועל כן חששו לעבוד עם התובע. המעסיקה פנתה לגורם מקצועי לצורך קבלת תרגום ופירוש ומשנמצא כי בעת הזו משמעותם חמורה ועולה מהם הסתה כנגד מדינת ישראל, קצין הבטחון של החברה ביקש לקבל ממנו הסבר למהות הפרסומים ותכליתם.

העובד התחמק ממתן הסבר והסכים לתרגם את הדברים באופן חלקי בלבד. לטענתו ניסה להביע סולידריות עם החפים מפשע שנהרגו במלחמה בעזה ובאותה נשימה ציין כי הוא מביע צער על הרג חפים מפשע משני הצדדים.

המעסיקה מצאה שמדובר בפרסומים שארגונים עוינים את ישראל משתמשים בהם לצורך הסתה ועידוד פעולות טרור לפגיעה באזרחים. לאור כל אלה, חל אצלה משבר אמון בעובד שלה ועל כן זימנה אותו לשימוע במכתב מפורט.

מחבלי נוחבה ב-7 באוקטובר,צילום: GettyImages

העובד טען כי לא מדובר בהסתה וכי הוא נוהג לפרסם פרסומי דת כאדם מאמין כדבר שבשגרה עוד לפני אירועי 7 באוקטובר. כמו כן, עוד טען שיש מי שמנסה להתנכל לו במקום עבודתו וביקש מבית המשפט לשמור על זכותו לחופש פולחן, חופש דת, חופש ביטוי וזכותו להתפרנס בכבוד.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את התביעה וקבע כי לאור הרגישות הרבה בציבור כשבוע לאחר אירועי 7 באוקטובר, החלטת הנתבעת לסיים את העסקתו נמצאת במתחם הסבירות, הן לאור משמעות הפרסומים שביצע התובע, הן לאור עיתוי פרסומם והן לאור התנהלות התובע שניסה להקטין את המשמעות, התחמק מלתרגם באופן שלם את הפרסומים, ולא מסר הסבר מניח את הדעת למטרת הפרסום.

את כללית ייצגו עורכי הדין גלית גולן-רותם ואפרים יצחקוב ממשרד פירון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר