"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"שית לבג"ץ: לבטל את "חוק בן גביר"

בהרב-מיארה הזהירה מפני יכולת השר להתערב בחקירות • "התיקון יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ללא ערובות המבטיחות את הפעלת הכוח באופן מקצועי" • בן גביר: "התנהלות היועצת המשפטית לממשלה - חוצה כל קו אדום אפשרי"

,עודכן
0השמעה
בן גביר ובהרב-מיארה. צילום: אורן בן חקון

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב הגישה הערב (חמישי) את תגובתה לבג"ץ בעתירות הדורשות לבטל את את התיקון לפקודת המשטרה, מה שמכונה "חוק בן גביר". היועמ"שית קוראת לבג"ץ לבטל את התיקונים לחוק כיוון שלטענתה אינם חוקתיים ופוגעים בעצמאות המשטרה. החוק החדש הרחיב את סמכויות השר לביטחון לאומי על עבודת המשטרה.

"דין שבתאי כדין הרמטכ"ל ": על רקע ההוראה למפכ"ל להימנע ממינוים במשטרה - בן גביר נגד היועמ"שית // ערוץ הכנסת

לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, התיקון יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ללא ערובות המבטיחות את הפעלת הכוח באופן מקצועי, עצמאי ושוויוני ושמירה על שלטון החוק וזכויות האדם. על כן, התיקון אינו חוקתי.

לשיטתה, יש לבטל את החלק בתיקון המקנה לשר לביטחון לאומי את הסמכות להתערב בתחום החקירות נוכח הפגיעה הקשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק. שאר חלקי התיקון אף הם אינם חוקתיים ודינם בטלות, אלא אם בית המשפט יפרש אותם באופן המבטיח הגנה על זכויות אדם, ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה.

מהאגודה לזכויות האזרח שעתרה לביטול פקודת המשטרה נמסר בתגובה: "מברכים על עמדת היוע"משית. כמו בתאונת רכבת קשה ראינו לנגד עינינו כיצד נרמסה המשטרה מאז עבר החוק לתיקון פקודת המשטרה, והיא הפכה כלי שרת בידיו של שר לאומני וקיצוני. אנו מקווים כי בג"ץ יפסול את החוק ויאפשר למשטרה לחזור ולמלא את תפקידה ללא פוליטיזציה והנחיות מגורמים פוליטיים".

בתגובה אמר בן גביר: "עוצמה יהודית תגיש בשבוע הבא את הצעת החוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה ותדרוש לקדמה באופן מיידי. התנהלות היועצת המשפטית לממשלה באופן פוליטי שערורייתי, משולח רסן ופרוע, בקו לעומתי מופגן מאז הקמת הממשלה הנוכחית, חוצה כל קו אדום אפשרי.

"התנהגותה הינה חסרת תקדים בתולדות הייעוץ המשפטי מאז הקמת המדינה, כאשר היועמ״שית יוצאת באופן עקבי, בוטה ומוצהר כנגד ממשלת ישראל. התנהלותה על תקן יו״ר האופוזיציה בפועל, איננה מאפשרת עוד את המשך המצב הקיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר