"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיקנית הפקולטה למשפטים בבר אילן סירבה להצטרף למכתב נגד הממשלה - וחזרה בה לאחר לחץ

בתחילה הסתייגה פרופ' מיכל אלברשטין מאוניברסיטת בר אילן מנוסח המכתב ולא חתמה עליו • לאחר שלושה ימים חזרה בה בעקבות פניות מעמיתיה: "היעדר חתימתי עשוי להתפרש כתמיכה באי־ציות לפסיקה"

,עודכן
0השמעה
פרופ' מיכל אלברשטין. צילום: אוניברסיטת בר אילן

לפני כשבוע הופץ מכתב מחאה של דקאני הפקולטות למשפטים נגד הממשלה ועמדתה כי לבג"ץ אין סמכות להתערב בחוקי יסוד וסירובו של רה"מ בנימין נתניהו להצהיר כי בכל מקרה יציית לפסיקת בג"ץ.

מי שסירבה לחתום על המכתב היא דקאנית הפקולטה למשפטים בבר־אילן, פרופ' מיכל אלברשטין. במכתב שהפיצה לסגל המרצים הסבירה: "לא הייתי שלמה עם הנוסח שהוצע ולא אהבתי את הסגנון שלו. לא הרגשתי שאני יכולה להציע לתקן אותו באופן שישאיר ממנו משהו, ועל כן הצעתי חלופה - אבל זו לא התקבלה. זה נתפס על ידי השאר כמאופק ומאחד מדי".

רבבות מפגינים בצומת קפלן בתל אביב במחאה על הרפורמה המשפטית // צילום: גיתי פלטי

במכתבה אף הודתה כי אינה שלמה עם חתימתה על מכתב הדקאנים שהופץ חודשים קודם לכן נגד הרפורמה המשפטית. "איני אוהבת עצומות, את זה כבר אמרתי, וזכרתי את החוויה הקודמת שבה לא הייתי שלמה עם עצמי והרגשתי שנוצר איזה סוג של גמל סגנוני מוזר.

"ההצהרה בתחתית המסמך, שבה נאמר שהדעות אישיות ולא מייצגות, היא בכלל מטעה. קודם כל, זה לא הסגנון האישי והדעה שלי. לא הייתי מתבטאת כך. כמו כן, הרי אני חותמת כדקאנית ולא כאישה פרטית, ובעיניי צריך להיות ביטוי לגוון שיש בתוכנו ולאחריות שלי כלפי כלל הקהילה - עמדה ששאר הדקאנים לא חלקו איתי". אלברשטין הסבירה כי לדעתה היה על הדקאנים לקרוא להסכמות ולא להוסיף לשסע החברתי.

"אמירות המחזקות את מעמד מערכת המשפט חשובות ביותר". בג"ץ,צילום: אורן בן חקון

אלא שלאחר הפצת המכתב קיבלה פניות מחאה של מרצים בפקולטה על סירובה לחתום, ובתוך שלושה ימים בלבד התקפלה והודיעה כי החליטה לחזור בה ולחתום. במכתב נוסף שכתבה ופרסמה הסבירה אלברשטין: "הבנתי שבעיני רבים ורבות מחברי הפקולטה הימנעות שלי כמייצגת את הפקולטה למשפטים בבר־אילן מהצטרפות לגילוי הדעת עשויה להתפרש עבור הציבור הקורא את ההצהרה ומבחין בהיעדרה של אוניברסיטת בר־אילן כהשלמה עם קריאה לאי־ציות לפסיקות בית המשפט העליון או עם הצבת סייגים לסמכותו לדון בשאלות חוקתיות. נתתי יותר משקל לשיקול זה ולחשש מנראות היעדר הפעולה".

אלברשטין גם הודיעה כי להבא לא תקבל החלטה עצמאית: "בפעמים הבאות אנסה להתייעץ לפני חתימה עם כמה חברי וחברות סגל המייצגים את המגוון בפקולטה". הדקאנית הבהירה כי אף שנכנעה לביקורת וחתמה על המכתב, "אני ממשיכה להחזיק בהצהרת דעת המיעוט שלי, אשר מטבע הדברים לא היתה יכולה להיות מופצת, וחושבת ש אמירות של המובן מאליו המחזקות את מעמדה של מערכת המשפט הן חשובות ביותר". לסיום היא התנצלה: "אני מצטערת על כל מי שנפגע/ה קודם או נפגע/ת עכשיו"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר