"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנדלבליט: "אין מקום להסתה נגד שופטי בג"ץ"

היועץ המשפטי לממשלה התייחס לביקורת שנשמעה נגד בית המשפט העליון, בעקבות הפסיקה הדרמטית הנוגעת ל"פשרת האוזר" • "ההכרעה מחייבת, גם אם עמדת הממשלה או הכנסת אינה מתקבלת"

,עודכן
0השמעה
אביחי מנדלבליט // צילום: אורן בן חקון

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס הערב (שני) לביקורת של פוליטיקאים מהימין נגד בית המשפט העליון, בשלפסיקת בג"ץ בעתירה הנוגעת לאי-העברת התקציב.

"אל מול התקפות פרועות המופנות כלפי בית המשפט, חשוב לשוב ולהדגיש את ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - הכרעת בית המשפט העליון מחייבת ואין בלתה, גם אם עמדת הממשלה או הכנסת אינה מתקבלת. אין מקום לפגיעה במעמד בית המשפט העליון, ובוודאי שאין מקום להסתה ולדה-לגיטימציה לשופטיו", כתב מנדלבליט.

כזכור, בג"ץ פסק אתמול כי "פשרת האוזר", אשר דחתה את מועד העברת התקציב ואפשרה את המשך קיומה של ממשלת האחדות, כפופה ל"התראת בטלות". המשמעות הנקודתית של הפסיקה מוגבלת, מאחר שמאז שעברה הפשרה נערכו בחירות חדשות והכנסת התפזרה. עם זאת, משמעותה לגבי העתיד דרמטית: השופטים קבעו למעשה כי מעתה ביכולתם להגביל מאוד את סמכותה של הכנסת לחוקק חוקי יסוד כראות עיניה.

הפסיקה ניתנה ברוב של שישה קולות מול שלושה. הנשיאה אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, יצחק עמית, דפנה ברק ארז, ענת ברון וג'ורג' קרא היו בדעת הרוב, ועליהם חלקו השופטים נועם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון.

יו"ר הכנסת יריב לוין הגיב בחריפות לפסיקה, ואמר: "החלטת בג"צ להוציא התראת בטלות לחוק יסוד היא החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף, כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית.

"אירוע מטורף". יו"ר הכנסת יריב לוין,אורן בן חקון

"מדובר בהחלטה נעדרת כל תוקף, בהיותה מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק. אעמוד במלוא העוצמה אל מול הניסיון לבטל את הדמוקרטיה, ואגן על מעמדה ועל סמכותה של הכנסת".

ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, מחבר הספר "מפלגת בג"ץ", אמר: "פסק הדין של בג"ץ ניתן בחוסר סמכות. אין שום בסיס, בחוק או בחוק יסוד, שמאפשר לבג"ץ לתת הנחיות לכנסת כיצד לחוקק חוקי יסוד. אין מקום במדינת ישראל לשופטים המפרים את הצהרת האמונים שלהם למדינה ולחוקיה. המענה למקרה שכזה אינו בחקיקה, אלא בהדחת שופטים הפוסקים בניגוד לחוק הקיים".

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מימינה כתבה בטוויטר: "'פשרת האוזר' היא קומבינה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם, ועדיין בית המשפט חרג מסמכותו. מדובר בפסיקה מקוממת המהווה צעד נוסף בהפיכה שיפוטית. החלוקה בין דעות השופטים בפסק הדין לא מפתיעה, ומעידה כאלף עדים על הצורך בהמשך מינוי שופטים שמרנים שישמרו על עקרון הפרדת הרשויות".

מהליכוד נמסר: "פסיקת בג"ץ היא פגיעה חמורה בדמוקרטיה. היא פוגעת קשות ביכולת של העם לקבוע את גורלו, פוגעת פגיעה נוספת במשילות ומחדדת את ההכרח בממשלת ימין שתבלום את המגמה המסוכנת הזו, שממשלת שמאל עם לפיד, מרצ והעבודה רק תעמיק אותה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר