דרעי כבר היה שם. בשנת 1999 הורשע בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, נידון ל־3 שנות מאסר, ובית המשפט הטיל עליו קלון.
ב־2015 הוא מונה לשר בממשלה. התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד מינויו, אך בג"ץ דחה את העתירה בשל הזמן שחלף מאז ההרשעה: 13 שנים. מי שלימים מונתה לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כתבה בפסק הדין כי "מינויו של דרעי מצוי על גבול מתחם הסבירות".
הפעם מצבו המשפטי של דרעי קשה יותר. בתחילת השנה הורשע בעבירות מס שבהן הודה במסגרת הסדר טיעון. נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקלים. לפני כן דרעי התפטר מהכנסת כדי שביהמ"ש לא יטיל בו קלון. סנגורו, עו"ד נבות תל־צור, השתדל לעורר רחמים בביהמ"ש: "האיש התפטר מהכנסת וזה מטה לחמו".
דרעי אמר לשופט: "החלטתי שאני רוצה להמשיך להשקיע בצורכי ציבור, גם אם לא מהכנסת". נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט שמואל הרבסט, האמין וכתב: "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות - יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצורכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית". פחות משבוע לאחר מכן דרעי מונה ליועץ פרלמנטרי של ש"ס וחזר אל הכנסת. כעת ברצונו לשוב ולהתמנות לשר האוצר.
חוק יסוד: הממשלה קובע כי אדם שהורשע ונגזר עליו עונש מאסר, גם מאסר על תנאי, לא יוכל להתמנות לתפקיד שר בממשלה אם המינוי הוא בתוך שבע שנים מההרשעה. תנאי שבע השנים הוא שהציל את דרעי בפעם הקודמת. הפעם בקושי חלפו שנתיים.
חוק היסוד משאיר לדרעי בכל זאת פתח: "אלא אם קבע יו"ר ועדת הבחירות כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון". כלומר, מינויו של דרעי לשר טעונה אישור של יו"ר ועדת הבחירות והכרעה משפטית כי בעבירותיו שבהן הודה אין קלון. יו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון יצחק עמית, דחה במהלך הבחירות עתירה נגד מינויו של דרעי לשר וקבע כי זו עודנה תיאורטית והסביר כי דרעי או נתניהו, הממנה או הממונה, הם שצריכים לפנות אליו לאשר את המינוי. צריך להדגיש: פנייה כזאת של מועמד למשרת שר שרק לאחרונה הורשע עדיין לא היתה בישראל. לכשדרעי יפנה, יבקש יצחק עמית את עמדת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, וזו צפויה להגיב כי יש להטיל על דרעי קלון.
האם ישנו סיכוי שיו"ר ועדת הבחירות עמית או שופטי העליון יקבעו שבעבירות בהן הורשע דרעי אין קלון? משפטנים בכירים מתחו בעבר ביקורת לפיה הקלון הוא מושג מוסרי ולא משפטי ונעדר הגדרה ברורה בחוק.
נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרן ברק קבע כי למעשה בכל עבירה על חוקי המדינה יש קלון, אלא שקלון שימנע מינוי לממשלה יהיה תלוי "בנסיבות בהן נעברה העבירה, נסיבות המצביעות על חומרה מוסרית". עבירת מס בשיעור נמוך יחסית כשל דרעי לכשעצמה ייתכן שלא תקים את הקלון. והנסיבות? הרשעה שלישית, קביעה כי מינויו הקודם "על גבול מתחם הסבירות", ולבסוף: הרמייה כלפי השופט הרבסט. אהרן ברק אבחן את המקרה בו יש להטיל קלון: "עבירה על חוקי המדינה המעידה על זלזול וחוסר כבוד כלפי החוק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו