דריכות במערכת המשפט: חשש שמשרד המשפטים יחזור לליכוד

משרד המשפטים שרוי היום בחשש כבד מהעתיד לבוא. תוכנית ה"ריסטרט למערכת המשפט" של מפלגת הציונות הדתית היא עבור בכיריו חלום בלהות שעשוי להתממש בממשלה שתוקם בקרוב – כמו גם שלל הקונפליקטים שבחזרתו של נתניהו לראשותה.

כאשר הושבעה הממשלה הנוכחית וגדעון סער מונה לשר המשפטים הורגשה אנחת רווחה כללית במשרד המשפטים. בשיחה בין היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט לבין השר הנכנס, הושגה ההבנה כי זמנו של סער קצוב ושהקואליציה עומדת על כרעי תרנגולת, ולפיכך יש לצאת במהירה בבליץ של מינויים חשובים לפני חזרתו הצפויה של נתניהו לשלטון.

כך היה, למשל, כשסער מינה באמצעות מנכ"ל משרדו עורכת דין אנונימית המקורבת אליו, שתשב בוועדת המרכז - וזו הצביעה עבור מועמד שמינויו היה חשוב למנדלבליט. המינוי היה לתפקיד המשנה ליועמ"ש, והמקורבת היא מי שלימים מונתה כיועמ"שית – גלי בהרב-מיארה.

קודם לכן, לא רק שנתניהו תקע מינויים במשרד אלא גם עלה החשש כי חרף הסדר ניגוד העניינים - הוא ימצא את הדרך להשפיע עליהם. במשרד המשפטים גם זוכרים עדיין את תקופתו הקצרה של ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד כשר שכפה עליהם פרקליט מדינה חרף התנגדות מנדלבליט ודחה את עמדותיו במספר הזדמנויות, ואף הביא לישיבת ממשלה יועץ משפטי מפורום קהלת לחוות דעת חלופית. זו הסיבה לחששות מתוכנית סמוטריץ' לפיצול משרת היועמ"ש לשלושה תפקידים.

ההסדר והנבצרות

כמו בכל מינוי ממשלתי, היועמ"שית אמורה לערוך לכל שר הסדר ניגוד עניינים. זה של נתניהו צפוי להיות גדוש במיוחד. למעשה, הוא כבר קיים: כזכור, לאחר הגשת כתב האישום נגד נתניהו ערכה המשנה ליועמ"ש דאז, דינה זילבר, הסדר שאסר על נתניהו לעסוק בנושאים רבים – כולל במינויים במשרדו בכל עניין הקשור למערכת אכיפת החוק, ובכל מעורבות בוועדה למינוי שופטים.

נתניהו טען שאינו מחויב להסדר אך בג"ץ כפה אותו עליו. "אחת מהנחות היסוד שעל בסיסן התאפשרה הרכבת הממשלה ה-35 על ידי נתניהו, על אף כתב האישום נגדו, היתה כי ייערך לו הסדר ניגוד עניינים", כתבה בהחלטה נשיאת העליון, אסתר חיות. הסדר כזה ייכנס לתוקף מייד עם השבעת הממשלה בראשות נתניהו.

גם שיח הנבצרות ישוב בקרוב לסדר היום, מן הסתם, ולגביו יש לדעת: יכולתו של יועמ"ש להכריז על נבצרות של ראש ממשלה, בנסיבות שאינן איבוד כשירות אובייקטיבי כמו מוות, נשענת על אדנים משפטיים רעועים ביותר. בסיסה, למעשה, הוא שתי הערות אגב משני פסקי דין בלבד של בג"ץ.

גם מנדלבליט הודה בשיחות סגורות כי "לא התקרבנו לקו האדום מבחינה דמוקרטית, וגם אם כן - ספק אם יש לי סמכות להכריז על נבצרות". לשיטתו, בג"ץ יוכל לעשות כך באמצעות "פצצת האטום" שבסעיף 75 לחוק בתי המשפט, המסמיך בית משפט "לתת פסק דין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון".

שאלה של מוטיבציה

השבעת נתניהו לא תשפיע על משפטו וניהולו. מנדלבליט, הנמסיס של נתניהו, רצה לא פחות ממנו בהסדר טיעון מקל - שרק עקב התערבות הפרקליטות הוחמר ונכשל. מיארה טרם חוותה מאבקים קשים מול הממשלה, ואין לה מוטיבציה גבוהה כמו קודמה, אך ניסיונות למימוש תוכנית סמוטריץ' עשויים לקרב אותה לאותה עמדה, שלפיה מוטב לסיים את המשפט בהרשעה מקלה - מאשר המשך ניהולו והצרות השלטוניות והציבוריות שבצידו.

האתגר הראשון שיעמוד מול בהרב-מיארה, אם כן, יהיה קרוב לוודאי רצונו של אריה דרעי להתמנות לשר בפועל חרף הרשעתו השנייה בפלילים. דרעי פרש לפני שיוכרע הדין בעניינו, כך שביהמ"ש לא נדרש לשאלת הקלון. לכשיוחלט למנותו, ובטרם יושבע, צפויה היועמ"שית לדרוש מיו"ר ועדת הבחירות הטלת קלון על דרעי - או לתמוך בדרישות כאלה שיוגשו בוודאי על ידי עמותות ציבוריות. גם עניין זה צפוי שיוכרע לבסוף בבית המשפט העליון.