פרקליטות המדינה שינתה את נוהל תביעות הפיצויים נגד מחבלים והסירה את קריטריון מצבם הכלכלי של המחבל ומשפחתו. עד כה, צוין בנוהל כי במקרים שבהם האפשרות לגביית הפיצויים מוטלת בספק בשל מצבם הכלכלי הירוד של המחבל ומשפחתו - לא תוגש תביעה, אך כעת קריטריון זה הוסר. הסרת הקריטריון נעשתה בעקבות דו"ח מבקר המדינה שקבע כי הגשת התביעות נחוצה ליצירת הרתעה, וכי הפרקליטות ממעטת בהגשת תביעות כאלה.
באוגוסט האחרון הפיצה אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה למשפט אזרחי, את הנוהל החדש הקובע את הקריטריונים החדשים להגשת תביעות פיצויים נגד מחבלים. מלבד ההליך הפלילי, המדינה רשאית להגיש נגדם גם תביעה אזרחית, שבמסגרתה תדרוש כי המחבל הוא שיישא בעלויות הנזקים שגרם הפיגוע שביצע.
כך, למשל, המדינה משלמת כספי פיצויים לנפגעי טרור, אך עד היום מיעטה מאוד בתביעות שמטרתן להשית את הפיצויים על המחבל, ולא על הקופה הציבורית. בשנה שעברה מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על הפרקליטות וטען כי היא ממעטת להגיש תביעות. מדו"ח המבקר עולה כי אחת הסיבות לכך היא קריטריון בנוהל הפרקליטות להגשת התביעות מ־2019, שלפיו במקרים שבהם המחבל ומשפחתו במצב כלכלי ירוד וספק אם ניתן לגבות מהם את חוב הפיצויים שבית המשפט יפסוק, אין להגיש תביעה כזו. מבקר המדינה קבע כי הפרקליטות לא שקלה מספיק את המשמעות ההרתעתית שבתביעות.
בעקבות דו"ח המבקר הפיצה קוטב באוגוסט נוהל חדש, שבמסגרתו הוסר קריטריון מצבו הכלכלי של המחבל ומשפחתו מן הנוהל הקודם. אם בית משפט יקבל את תביעת הפרקליטות ויקבע פיצוי שעל המחבל ומשפחתו לשלם, גביית החוב תועבר לידי רשות האכיפה והגבייה. אם במועד הגבייה למחבל ולמשפחתו אין כסף ונכסים, לרשות יש אפשרות לשוב ולנסות לגבות את החוב במועדים מאוחרים יותר, עד 25 שנים. הסרת הקריטריון תאפשר לפרקליטות להגיש תביעות פיצויים רבות יותר נגד מחבלים.
קוטב כתבה על הנוהל החדש: "הגשת תביעות כלפי אזרחים ישראלים שנטלו חלק בפיגועי טרור, היא כלי משפטי נוסף שראוי לנקוט כלפי מי שהעזו לפגוע בתושבי המדינה. תביעות אלו מקיימות את זכותה של המדינה לתבוע את מי שגרם לה לנזקים ולהוצאות, והן בעלות ערך הרתעתי משמעותי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו