"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרשת 512: ערעורו של אבי רוחן התקבל - יורשע כמסייע בלבד

מטען החבלה שהתפוצץ ברחוב יהודה הלוי בתל אביב ב-2003 יועד לחסל את זאב רוזנשטיין, אך גבה את חייהם של חפים מפשע • במסגרת הפרשה, בית המשפט זיכה את רוחן מהרשעה ברצח, אך ירשיע אותו בגין תרומתו לניסיון החיסול

0השמעה
אבי רוחן (שמאל) ויצחק אברג'יל בבית המשפט, ארכיון , גדעון מרקוביץ'
אבי רוחן (שמאל) ויצחק אברג'יל בבית המשפט, ארכיון, צילום: גדעון מרקוביץ'

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה היום (שלישי) לבית המשפט העליון החלטה שלפיה התקבל הערעור שהגיש אבי רוחן במסגרת "פרשת 512".

לאחר קבלת הערעור, רוחן זוכה מעבירת הרצח, והרשעתו שונתה למסייע לרצח בלבד באישום הנוגע למטען החבלה שהתפוצץ ברחוב יהודה הלוי בתל אביב.

במסגרת הערעור נטען כי בנוגע לרוחן יש לראות בו כחלק מהמעגל הפנימי של מבצעי העבירה, ולהרשיעו כ"מבצע בצוותא" של מעשי הרצח. בנוגע לבוהדנה נטען כי הטלת המאסרים בחופף, על מנת ליצור הבחנה בין בוהדנה לאברג'יל (ראש ארגון הפשיעה), אינה נותנת מענה למטרות הענישה: גמול, הלימה, הרתעה ושמירה על ביטחון הציבור.

פרשה 512. מאיר אברג'יל, אבי רוחן, מוטי חסין ויצחק אברג'יל, צילום: יוסי זליגר, גדעון מרקוביץ' ויהושע יוסף

כזכור, רוחן ובוהדנה הועמדו לדין במסגרת כתב אישום רחב היקף, אשר כונה בשם "פרשה 512". כתב האישום, ולאחריו הכרעת הדין, מתארים את פעילותם של השניים במסגרת ארגון פשיעה בראשותו של יצחק אברג'יל. כתב האישום מונה 13 אישומים שונים שבמסגרתם יוחסו לנאשמים השונים בפרשה עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, עבירות רצח, ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות סמים בהיקפים עצומים, הלבנת הון, עבירות מס ועוד (כל אחד על פי חלקו).

יצחק אברג'יל, צילום: גדעון מרקוביץ'

בהכרעת הדין, זיכה בית המשפט המחוזי ת"א (הרכב כב' השופטת ג. רביד) את רוחן מעבירת רצח והרשיע אותו כמסייע לרציחתם של שלושה אנשים חפים מפשע, במהלך ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין, באמצעות הטמנה והפעלת מטען ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. על בוהדנה, אשר הורשע בין היתר בשלוש עבירות רצח, לאחר שנקבע כי הוא זה שהטמין את המטען ביהודה הלוי, גזר בית המשפט שלושה מאסרי עולם ועוד חמש שנים, וקבע כי כלל העונשים ירוצו בחופף זה לזה.

בהודעה הערעור שהגישה עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי ביחס לרוחן שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי חרף תפקידו ומעמדו של המשיב בארגון הפשיעה, כמו גם חפצו במותו של רוזנשטיין, והשתתפותו בישיבה בה דרבן את חבריו לארגון לקדם את המטרה, ואף נתן כסף לצורך אותה מלחמה מול רוזנשטיין, רוחן הוא מסייע בלבד לעבירות הרצח שבוצע שלושה שבועות לאחר מכן, זאת לנוכח היעדר ראיות למודעות לפרטי התכנית הקונקרטית.

עוד נטען כי הרשעתו של מי שעומד בקצה העליון של פירמידת הארגון ומנחה את אנשיו לבצע את המשימה ולהשיג את המטרה, כמסייע בלבד, וראייתו כגורם חיצוני למעגל המבצעים, שגויה מבחינה נורמטיבית, ואינה עולה בקנה אחד עם האבחנה הראויה בין מי שמצוי במעגל פנימי של העשייה ומי שמצוי במעגל החיצוני כמסייע בלבד. קביעה זו אף אינה מותאמת למאפייני ביצוע עבירות על ידי ארגון פשיעה המתאפיינת בשיטתיות ובהמשכיות. לכן יש לראות את תרומתו של מנהל בארגון לביצוע העבירה במובן רחב יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר