שירותי הבריאות כללית יפצו זוג הורים בשמונה מיליון שקלים, כך פסק בית המשפט המחוזי בלוד. היום (ראשון) פורסם פסק הדין בפרשה בה תבעו הזוג את קופת החולים, לאחר שבבית החולים "סורוקה" אותו מחזיקה ומנהלת הקופה, התרשל בהדרכה נאותה של היולדת להנקה והזנה של התינוק - מה שהוביל לנזק מוחי בלתי הפיך ליילוד.
בספטמבר 2009 אושפזה האם בבית החולים בבאר שבע ועברה לידה בהצלחה. במהלך האשפוז דיווח בית החולים בדו"ח הסיעודי של התינוק, כי הוא "אוכל יפה" וכי מצבו "תקין", בזמן בו התינוק לא אכל כלל לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים מצד היולדת להניקו ללא הצלחה.
פרכס בביתו
לקראת סיום משמרת הלילה הראשונה שלאחר הלילה, החזירה האחות את התינוק לאמו. האם העידה שהאחות אמרה לה במפורש כי "מאוחר יותר תגיע אחות כדי להדריך אותה איך להניק אותו". כ-36 שעות לאחר הלידה שוחררו האם והתינוק בהמלצה להמשיך ולנסות להזין את הוולד באמצעות הנקה. ב"טופס הדרכה ליולדת באשפוז ולשחרור" צוין כי ניתנה הדרכה במספר נושאים לרבות יתרונות ההנקה, אחיזת תינוק ועוד.
למחרת השחרור, הובהל התינוק על-ידי הוריו לחדר המיון בבית החולים, לאחר שפרכס בביתו. בטופס הקבלה למיון נרשם: "שוחרר מהתינוקייה בגיל 36 שעות במצב כללי טוב, חיוני וערני, יונק, בדיקה בשחרורו תקינה. לפי דברי האם כ-12 שעות לאחר השחרור סירב התינוק לאכול, נעשה אפאטי, ולא הגיב לגירויים. מספר פעמים נצפו תנועות בלתי רצוניות בגפיים והוא הופנה למיון".
נכות של 100%
בסיכום בדיקת MRI נמצאה סבירות גבוהה ביותר שמדובר בהיפוגליקמיה – פגיעה מוחית נרחבת. בהמשך אובחן הקטין כסובל מנזק מוחי מפושט בעקבות ההיפוגליקמיה ואין מחלוקת רפואית שנכותו היא בשיעור של 100%.
ההורים טענו בפני בית המשפט כי ביה"ח התרשל בהזנת התינוק ובהדרכת האם בנושא ובהנקתו, כך שהאם והתינוק שוחררו לביתם מבלי שעקרונות ההנקה וצרכי התזונה של התינוק הוטמעו כנדרש. התובעים תמכו את טענותיהם בחוות דעתו של ד"ר דוד קהלת - מומחה ברפואת ילדים ונאונטולוגיה שציין כי תינוק חייב לאכול כל 4-6 שעות כדי למלא את הצרכים המטבוליים של גופו. עוד נטען כי במועד השחרור מביה"ח, ההנקה טרם התבססה, לא נלקח בחשבון שהאם חסרת ניסיון בהנקה, ולא ניתנו המלצות מתאימות ביחס לתגבור הזנת התינוק באמצעות תוספת תחליף מזון לתינוקות.
"האחריות על ההורים"
שירותי בריאות כללית טענו להגנתם כי האם והתינוק טופלו באופן נאות על-פי הפרקטיקה המקובלת ושהאם קיבלה הדרכה נאותה בנושא הנקה וטיפול בתינוק, ואף הניקה את התינוק.
בנוסף, לטענתם, במהלך האשפוז לא היו סימנים להיפוגליקמיה. התינוק שוחרר במצב טוב, לאחר בדיקה רפואית תקינה, ולאחר שהאם מסרה שהיא מניקה, כך שלא נדרשה המלצה לתוספת תחליף מזון. הגורם להיפוגליקמיה הוא צום של למעלה מ-12 שעות שבהן האם לא הזינה את התינוק בביתם, זאת לאחר השחרור מביה"ח ובהיות התינוק נתון לטיפולם והשגחתם של ההורים בלבד.
עוד נטען על ידי קופת החולים כי האחריות למצבו של התינוק מוטלת על ההורים שהתנהלו באופן בלתי סביר, גילו אדישות למצבו של התינוק שלא אכל משך שעות מרובות, ולא יזמו פניה לסובבים אותם או לגורם מקצועי כדי לברר את מצבו.
בפסק דין נקבע כי האחריות מוטלת על בית החולים ובכך הם פעלו בהתרשלות המתבטאת בהיעדר הדרכה נאותה של היולדת בנוגע להנקה ולהזנת התינוק. התרשלות זו הובילה לכך שהתינוק לא הוזן כנדרש סמוך לשחרור מבית החולים - כתוצאה מכך נגרם לו נזק מוחי. כמו כן, נקבע כי גם על ההורים מוטלת אחריות למצבו של התינוק שלא הוזן במשך 12 שעות וכי עליהם לשאת ב-50% מהנזק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו