"נרדוף אתכן עד הכלא": שתי סייעות הורשעו בהתעללות ובתקיפת פעוטות בגן ילדים בחולון

"רמסו את הילדים שוב ושוב": אורטל בנימין ורינת ינקו, סייעות שעבדו בגן הילדים "סיגל" בחולון, הורשעו היום (רביעי) בהתעללות ובתקיפת קטינים ב-26 פעוטות במקום עבודתן.

בנימין הורשעה בתשע עבירות התעללות, 16 עבירות תקיפה הגורמת חבלה ו-20 עבירות תקיפת סתם. ינקו הורשעה בשלוש עבירות התעללות בקטין, שלוש תקיפה הגורמת לחבלה ו-26 עבירות תקיפה סתם. השניים אף הורשעו בהתעללות נפשית בכל ילדי הגן.

עם כניסת הסייעות אל בית המשפט, הן התקבלו בצעקות על ידי הורי הפעוטות: "עכשיו אתן לא גיבורות! הטחתן והרבצתן, אז כמו שהבטחנו לכן – נרדוף אתכן עד נווה תרצה, יש אגף שלם של מתעללות שמחכה לכן שם".

ערן כרמל, אבא לתאומים שעברו התעללות בגן, פנה במהלך הדיון בבית המשפט אל בנימין ואמר לה: "דחפת את הילדים שלי במדרגות על בימבה, והמשכת לשבת, לא הייתה סיבה לדחיפה. מה הם עשו לך, שיחקו בבימבה? זה לא שדחפת אותם שיחזרו לתוך הגן או הרביצו למישהו, הם פשוט שיחקו. הפריע לך שהם נהנים. את הדין את תתני גם למטה וגם למעלה. את יכולה להסתכל לי בעיניים ולהסביר לי למה הרבצת למה? מה הפריע לך? אין סליחה וכפרה על מה שעשיתן".

עוד אמר כרמל: "לא הצלחתי מבחינה נפשית להגיע לכל הדיונים, לצפות בכל הסרטונים ולראות שוב ושוב מה התאומים שלי עברו. כשהתפוצצה הפרשה וראיתי את הסרטונים, בדקתי מה היה באותו היום – אני הייתי במשרד בפגישות והם חוו גיהינום. היום בדיון ביקשתי מאורטל להבין למה כשהילד פשוט שיחק עם הבימבה, היא קמה והרביצה לו. אני מקשיב לכל מה שהשופט מקריא וזה בלתי נתפס. אני מקווה שהן יקבלו עונש חמור ביותר כי אין שום מחילה ושום הקלה על המעשים שלהן".

במהלך הקראת ההכרעה, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יוסף טופף הקריא מהשיר "אנחנו הילדים" של חנה גולדברג, מה שגרם לכמה מההורים שישבו בדיון להתחיל לבכות. "מדובר בכתב אישום קשה, התעללות לדאבון הלב. ראיתי מעשים קשים ומקוממים ובלתי נתפסים. ראיתי סייעות בגן ילדים שלא אוהבות ילדים".

עוד אמר: "אווירת הפחד והאימה של ילדי הגן לא הייתה רק במהלך מעשי התקיפה אלא כל הזמן. התרשמתי מעדויות ההורים, האמנתי להם. ההורים בטחו בהן והמציאות טפחה על פניהן".

בסיום הכרעת הדין, גל לוי, אמא של פעוטה בגן, אמרה: "השופט הקריא סעיף סעיף ואנחנו שמענו איך הן לא פסחו על אף ילד וילדה בגן. הרסו להם את הנפש. הן פגעו לי בילדה שוב ושוב, כיום היא עם 50 אחוזי נכות בשל פוסט טראומה. אני יודעת שהדרך לעונש עוד ארוכה, אבל אין לי ספק שזה צעד אחד נוסף לקראת הרגע שנלווה אותן לנווה תרצה".

מור דרור, אמא לילדה בגן, הוסיפה: "לא אשכח לעולם את הרגע שמקליט הוידיאו מהגן היה אצלי ביידים, חשבתי שאראה כמה מעשים לא ראויים, אבל ברגע שהצלחנו לשחזר את החומרים חשכו עיניי. במשך יומיים צפינו בזוועות, הן גמרו לנו את הילדים, רמסו אותם. מאז, כל פרשה שמתפוצצת, אני לא מצליחה לתפקד וחושבת על אותו היום בו הבנתי מה קורה לבת שלי בגן.

"אין מילים לתאר את מה שאני מרגישה כרגע ואני מקווה שהעונש שיקבלו על מה שעשו יהיה חמור ביותר, למרות ששום עונש לא יספק אותי לעולם".

עו"ד אפרת רותם וצופייה טייץ, מסרו: "בית המשפט קיבל היום את עמדת הפרקליטות לאור ההתנהגות האלימה והשיטתית של הנאשמות, אותה הפעילו כלפי הילדים. בית המשפט הרשיע את הנאשמות בהתעללות נפשית לא רק כלפי הפעוטות שהופעלה נגדם האלימות, אלא גם כלפי הפעוטות שספגו את האווירה בגן ונאלצו לצפות באותם המעשים. אנו מקווים שהכרעה זו תהווה אזהרה ברורה לכל אותם צוותים החושבים לפגוע באותם ילדים, שאינם יכולים להגן על עצמם ונתונים לחסדיהם של הצוות החינוכי".

נזכיר כי הפרשה "התפוצצה" באוגוסט 2020 לאחר שנחשפו תיעודים קשים של מכות, הרעבות, הטחות, בעיטות, האבסות, כיסוי פעוטות עם שמיכות מעל הראש ומשיכות בזרועות.

על פי כתבי האישום שלפיהן הן הורשעו, החל משנת 2018 ניהלה תושבת חולון גן ילדים פרטי המיועד לילדים בגילי 6 חודשים ועד 3.5 שנים. בהזדמנויות רבות במהלך עבודתן בגן, בתדירות יומיומית, תקפו הנאשמות פעוטות שלא כדין, בעודן אחראיות עליהם, לעיתים תוך שגרמו להם למכאוב. בין היתר, הן אחזו בהם בחוזקה, משכו אותם בידיהם וברגליהם וגררו אותם, הרימו את הפעוטות והטיחו אותם בחוזקה על מזרנים או על כיסאות, סטרו לפעוטות ואף בעטו בהם. לעיתים, הן "הענישו" פעוט שהפריע בכך שהושיבו אותו לפרקי זמן שונים, ממושכים בחלקם, בכיסא תינוק מוגבה ועוד.

במהלך התקופה, מנהלת הגן נכחה בגן שעות מועטות, ועל אף שידעה על קיומה של אלימות כלפי הפעוטות, הפרה את חובתה לדאוג לשלומם ובריאותם ולמנוע התעללות בהם. הפרקליטות ציינה כי "מעשיהן של הנאשמות, טיבם והיקפם הרב מצביעים על מסוכנות מופלגת הנשקפת מצד המשיבות כלפי ציבור הקטינים וחסרי הישע, בפרט כאשר קיימים יחסי תלות בין הקטינים או חסרי הישע לבין המשיבות".

חן קובריץ כהן, מטה המאבק למען הילדים: "שנתיים שאנחנו מלווים את ההורים ואת הפרשה הזו. ישבנו כבר בדיונים של פרשות אחרות, וכל פעם מחדש קשה לנו לשמוע ולהכיל את הזוועות האלו. יש פה שתי סייעות שהשופט בעצמו אמר כי הן היו אמונות על ביטחון הילדים, שהיו אמורות להגן עליהם. בפועל, ההיקף של המעשים שלהן הוא בלתי נתפס. הילדים חוו גיהינום בגן הזה, וניתן להבין זאת גם מדברי השופט".