החלטה תקדימית: בית משפט המחוזי מרכז-לוד קבע בימים האחרונים כי אח שקיבל היתר להתגורר במשק של הוריו בתנאים של דיירות מוגנת ללא שכירות יפונה עם משפחתו לאחר 43 שנה, וזאת משום סכסוך ארוך שנים עם אחיו בעל הנכס, שהלך והחריף עד לרמה שנקבע בפסיקה כי השניים אינם יכולים לגור תחת אותה קורת גג.
בכך דחה בית המשפט את הערעור שהוגש על החלטה דומה של בית משפט השלום. מרכיב הפיצוי טרם נקבע, אך האח המפונה דורש 900 אלף שקלים.
בית המשפט ציטט את פסיקת בית משפט השלום לפיו "ברור הוא כי כיום המצב בין שני האחים ומשפחותיהם מנוכר ובלתי נסבל, וככל שקיימת איטראקציה היא רוויה בחיכוכים בלתי פוסקים. במצב מורכב זה, דומני כי יהיה זה בלתי סביר ובלתי הוגן לקבוע כי חרף האמור, שני האחים יוסיפו ויתגוררו במשק שבבעלות התובע, בניגוד לרצונו.
"בעניינו השימוש של הנתבע במקרקעין גורם לתובע ולמשפחתו סיכון לפגיעה בשלומם הגופני והנפשי בעקבות זעמו של הנתבע, ואף לרכושם, בין היתר נוכח עבודות בנייה ושינוי תשתית במשק שבוצעו על ידי הנתבע בניגוד לרצון התובע. סיכון זה מאיין את ההסכמה שניתנה במקור לשימוש בלתי מוגבל בזמן וללא תמורה".
וכך כתבו השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן והילית סילש: "איננו מוצאים מקום להתערב אף בהתרשמות זו של בית המשפט כי לא ניתן להותיר האחים הניצים בכפיפה האחת". עם זאת הוסיפו השופטים כי "בית המשפט ישקול בנסיבות אלו אפשרות למתן סעד חלופי שיהא בו להבטיח דיור חלופי סביר למערער ובני משפחתו הגרים עמו, ולא יצמצם עצמו אך ורק לסעד כבפי גרידא".
האח בעל המשק הגיש תביעה לפינוי המערער בטענה כי "נוכח עצימות הסכסוך בין הצדדים - סכסוך שמעורבים בו אלימות ומעשי התנכלות מצד המערער, ראוי לפנות את המערע לאלתר".
האח המפונה אינו מתגורר במשק אלא במבנה הצמוד לו עם משפחתו ושניים מילדיו נכים.
עו"ד אורן אבלה, מומחה בתחום המושבים ואדמות רשות, המייצג את האח בעל המשק, מסר בתגובה כי: "זכות המגורים שניתנה לבן אינה גוברת על הזכות הרשומה במקרקעין על כך שהאח קיבל את המשק מהוריו. אני מברך את בית משפט על עמידתו האיתנה נוכח שני ערעורים שהוגשו בתיק שבנדון, 4 פסקי דין מסבירים היטב כי לא ניתן מחד לקבל זכות מגורים ומאידך להתנהג בצורה אלימה, ברוטאלית וחסרת הוגנות כלפי האח שקיבל את המשק.
"מעט מאוד פסקי דין בענייני משפחה ניתן למצוא נוכח ערכי המשפחה שהינם ערך עליון, אולם צדק בית משפט שלום בשני פסקי דין ובית משפט מחוזי בשני פסקי דין שונים ובשני הרכבי דין שונים קובעים בתורה ברורה שזכויות במקרקרעין גם במקרים חריגים של זכות מגורים יש לנהוג בהם באחריות וברגישות ולא על פי רק על פי כללי המוסר אלא גם על פי כללי הצדק והמשפט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו