נתן שרנסקי, אסיר ציון וסגן ראש הממשלה לשעבר, משוכנע שישראל טעתה כאשר ניסתה להישאר ניטרלית ביחס לצדדים במלחמה באוקראינה. "יש לנו כמובן אינטרסים מול רוסיה ומול אוקראינה, אבל צריך היה לומר מהיום הראשון שההתקפה הרוסית והפגיעה נטולת ההצדקה באוכלוסייה האזרחית אינן מתקבלות על הדעת".
לא רק השיקול המוסרי צריך היה להוביל לאימוץ של גישה חדה יותר, מסביר שרנסקי. גם החישוב המדיני תומך בה: אוקראינה עתידה לשחק תפקיד חשוב במאזן הכוחות העולמי, ועדיף היה לישראל שהיא תזכור לנו את העמידה לימינה ואת הסיוע שהגשנו לה בעת צרה. "איך יכול להיות שהאוקראינים מתחננים שנעביר להם בית חולים שדה, ישראל מפזרת הבטחות במשך שבוע שלם, ובסוף שר האוצר טוען שאין לו מימון?", תמה שרנסקי.
הוא נזכר כיצד פעל כשר בממשלת נתניהו הראשונה, לסיכול האספקה של ציוד לתעשיית הגרעין של איראן מתוצרת רוסיה ואוקראינה. "רוסיה סירבה אז להקשיב לשכנוע הישראלי, ואילו באוקראינה הצלחנו לשכנע את הנשיא דאז, קוצ'מה, לא לקיים את ההתחייבות לאיראנים ולא למכור להם טורבינות לתחנת כוח גרעינית", מספר שרנסקי.
שרנסקי מאשים את האמריקנים, ובראש ובראשונה את הממשל של אובאמה, בכך שפוטין למד לסחוט את העולם, ואת ישראל בפרט: "בגלל החולשה של אובאמה ושל המערב, רוסיה קיבלה לידיה את המפתחות של סוריה, והאיראנים זכו במיליארדי דולרים. החולשה הבסיסית של המערב גלויה לעין כל: הוא מפחד להתעמת עם פוטין. לאחרונה הוא אף העלה את רף ההימורים והחל לאיים במרומז בנשק גרעיני, ומה היתה תגובת המערב? דווקא ביטול הניסוי השנתי של הטיל הבין־יבשתי שיכול לשאת ראש קרב גרעיני. בעיני המערב, זה צעד שנועד למנוע את העלאת המתיחות. בעיני פוטין, זה סימן של חולשה. למדתי בכלא הסובייטי מי משתלט על תא. לא החזק ביותר, אלא מי שמוכן בכל רגע להכות באחר, ואפילו להרוג אותו. פוטין הוא בדיוק כזה, והמערב, במקום להרתיע - נרתע".
המערב למד משהו מן הטעויות האלה?
"שני גורמים העירו את העולם החופשי מהתרדמת: הגבורה של אוקראינה - והברבריות של פוטין. האופן השיטתי והאכזרי שבו הוא מוחק ערים שלמות בליבה של אירופה גורם להלם. דווקא האיש שאוהב לטעון כי אין אומה אוקראינית, הוא זה שמציב את אוקראינה במרכז ההתעניינות וההערכה של כל העולם. לא פחות חשוב, פוטין הנחית מהלומה עצומה על רוסיה, ועל מקומה כאומה רבת־משקל שיושבת בין מזרח למערב. ייקח לרוסיה המון זמן, אולי מאות שנים, כדי להחזיר לעצמה את התוקף המוסרי ואת המקום בציוויליזציה האנושית.
"הבשלות של האוקראינים להילחם על חירותם הפתיעה הן את פוטין והן את ראשי מדינות המערב. העיצומים על רוסיה לא מספיקים כדי להשיב על האתגר של פוטין, אבל הם בכל זאת משקפים הזדהות חסרת תקדים של העולם החופשי עם אומה שנלחמת ברוע. השאלה אם המערב ידבק בסנקציות לאורך זמן נותרת בעינה".
כיצד אתה מעריך את הפעולות הישראליות עד כה?
"אני מאוד מקווה שבנט יודע משהו שאני לא יודע, ושהוא ממלא תפקיד חיובי כלשהו. אחרת, אם אלה רק יחסי ציבור שלו וניסיון להשתוות לנתניהו כ'מי שמסוגל לדבר עם פוטין', ישראל עתידה לשלם מחיר מדיני כבד. באשר לעלייה, חייבים לנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכנו כדי להביא לישראל מאות אלפי זכאי חוק השבות. אולי צריך היה להשאיר את שליחי מדינת ישראל בתוך אוקראינה כדי שיטפלו בעלייה, וודאי שצריכים למצוא פתרון לתורים הארוכים של המעוניינים לעלות מרוסיה. ישראל לא הייתה מוכנה למצב, וחייבים להתעשת. זמנים מיוחדים מחייבים פעולה מיוחדת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו