חצי שנה לאחר שהממשלה החליטה באופן חגיגי למזג את המשרד לנושאים אסטרטגיים עם משרד החוץ, ההליך נתקע והמאבק בתנועת החרם נגד ישראל מתפוגג.
מעדויות שהגיעו לידי "ישראל היום" עולה כי 30 עובדי המשרד לנושאים אסטרטגיים שולבו באופן מוגבל בלבד במשרד החוץ. מרבית הפעולות שנקטו במסגרת המשרד המקורי הופסקו, והתקציבים קטנו באופן דרמטי.
כל זה מתרחש על רקע הצהרות של שר החוץ יאיר לפיד כי 2022 צפויה להיות "שנה מכריעה שבה ייתכן שישראל תוקע כמדינת אפרטהייד".
כידוע, המשרד לנושאים אסטרטגיים פעל משנת 2015 כזרוע מיוחדת של הממשלה למאבק בתנועת הדה־לגיטימציה (דל"ג) נגד ישראל. במסגרת הפעילות, אשר לה הוקצב תקציב שנתי של עשרות מיליוני שקלים, הוקמו מערכים מודיעיניים, מחקריים והסברתיים כדי להילחם בתופעה. כמו כן, נפתחה חברה לתועלת הציבור. המשרד גם חשף קשרים בעייתיים בינה לבין ארגוני הטרור. מנגד, חלק מיוזמות המשרד נכשלו.
תקציבי טרור נבלמו
בין היתר, פרסם המשרד ב־2019 את דו"ח "מחבלים בחליפות", שהוביל לאחרונה לאפיון של שישה ארגונים כאלה כהתארגנויות טרור, ולהחלטה של כמה מדינות אירופיות לעצור את התקצוב לארגונים החשודים.
השר לשעבר גלעד ארדן, כיום שגריר ישראל באו"ם, עמד בראש המשרד בשנים המדוברות וסבור עד היום כי פעילותו היתה חיונית. מנגד, שר החוץ דהיום יאיר לפיד טען לאורך השנים כי קיומו של המשרד לעניינים אסטרטגיים מיותר ונועד רק לצרכים פוליטיים. השר אמר כי "העשייה של המשרדים שביטלנו תתמזג במשרדים קיימים ותחסוך כסף וביורוקרטיה". סגנו, עידן רול, מונה להוביל את המאבק, ולנהל את מיזוג המשרדים.
מהמידע שהגיע ל"ישראל היום" עולה כי תהליך המיזוג מתקדם בעצלתיים, ובד בבד, המאבק בדל"ג מצטמצם משמעותית. במשרד החוץ אמנם נפתחה חטיבה למאבק בדה־לגיטימציה שקלטה את 30 עובדי המשרד שפורק, אך רבים מהם ממודרים וממורמרים, והיקף הפעילות נגד הדל"ג צנח. עבודת המחקר הופסקה, דו"חות חדשים לא צפויים להתפרסם, ההתקשרויות הנרחבות עם ארגוני חברה אזרחית הופסקו והתקציב נלקח.
רק היום אמורה הממשלה לאשר מיזם בהיקף של 25 מיליון שקלים. זאת, בשעה שבעבר התקצוב עמד על 120 מיליון שקלים, וניתנה אפשרות לגייס סכום זהה.
גם התקציב הישיר למאבק בדל"ג קטן באופן דרמטי. אשתקד הוא עמד על 35 מיליון שקלים. השנה הוא ירד ל־8 מיליון שקלים. כמו כן, גורמי הסברה פרו־ישראליים, שפעלו בעבר למען ישראל ומבקשים בחודשים האחרונים את סיוע המשרד לעניינים אסטרטגיים, נענים שהתקציב נגמר.
"התוצאה היא שלא עוקבים עוד אחרי זליגת כסף מארגוני 'זכויות אדם' לטרור. אין בדיקה של המימון המדינתי מאירופה, אין בדיקה מה נעשה באקדמיה", נאמר ל"ישראל היום".
מדברי הפקידים עולה כי צמרת משרד החוץ, גם בדרג הפוליטי וגם בהנהלה, היתה מעוניינת לקדם את המיזוג, אך מי שתקע את המהלך הם בעיקר העובדים. לפני כשלושה חודשים הנחה ועד העובדים במשרד "שלא לבצע כל פעולה הנוגעת להטמעת המשרד לנושאים אסטרטגיים". נוסף על כך, בין משרד החוץ למשרד לנושאים אסטרטגיים התקיימה במשך שנים יריבות עזה, ויש מעובדי משרד החוץ שנוקמים במי שהם רואים בהם יריבים.
"המערכות של המשרדים לא חוברו. עובדי המשרד לנושאים אסטרטגיים לא מחוברים למחשבי משרד החוץ, ולכן אינם יודעים מה מתרחש בתחום שעליו הם עדיין מופקדים ובו התמחו במשך שנים", מספר אחד הגורמים. פקיד אחר מציין: "העובדים לשעבר של המשרד לא קיבלו תגים של משרד החוץ ולא מורשים להגיע בלי אישור".
לדבריו, "היה פה כוח משימה שהוקם כדי לרכז את המאבק בדל"ג, והוא פורק בלי שהוקם גוף חליפי. אני הייתי מודאג".
"הטענות שגויות"
במשרד החוץ דוחים בזעם את הטענות. גורם מאשר כי ועד העובדים אכן מכשיל חלק מצעדי המיזוג, כגון חיבור המחשבים ותגי העובד. לדבריו, בעיות אלה ייפתרו בקרוב, כאשר יסתיים סכסוך העבודה במשרד. לדבריו, "הטענות שגויות ומטעות. עובדי המשרד לנושאים אסטרטגיים לשעבר השתלבו בעבודת משרד החוץ באופן מלא במסגרת המערך לדיפלומטיה ציבורית".
עוד הוא מציין כי המיזוג "הגדיל באופן משמעותי את המשאבים שמקדישה ישראל למאבק בדה־לגיטימציה ויצר סינרגיה ועבודה יעילה ומסונכרנת מול האתגרים המשמעותיים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל.
"כדי להיות ברור, לא רק שתקציבי המאבק בדה־לגיטימציה גדלו, גם תחומי העשייה של העובדים התרחבו עם כניסתם לשורות משרד החוץ". עוד הדגיש כי "הטענות שלפיהן העובדים לא יכולים להגיע למשרדים שקריות. עובדי המשרד מגיעים באופן קבוע למשרד החוץ בירושלים, ומנהלי האגף לדיפלומטיה ציבורית מגיעים למשרדים בתל אביב באופן שוטף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו