סלאם לעתיד מזהיר: יחסי ישראל מרוקו על דרך המלך

שמש חורפית חמימה שלחה קרניים מלטפות לעבר "קריית מלאכי" - אחד מצי מטוסי הבואינג 737 של אל על, שלבש חג לרגל משימתו ההיסטורית. דגלי ישראל, ארה"ב ומרוקו התנוססו בקדמתו, ולצידם המילה "שלום" - בעברית, באנגלית ובערבית, ועיטור חמסה במלוא הדרה. בעוד זמן קצר הוא ימריא אל רבאט ועליו משלחות ישראל וארה"ב, לחתימה על הסכם חידוש היחסים בין ישראל ומרוקו, השלישי בסדרת הסכמי אברהם.

דאגות הקורונה ושאר ענייני השגרה יפנו את מקומם, גם אם לזמן מה, למעשה השלום. רעש המטוסים והמולת השדה ייבלעו בהתרגשות וברעש הנעים של משק כנפי ההיסטוריה. שנה חלפה מאז רגע החתימה המרגש בארמונו של המלך מוחמד השישי. מגיפת הקורונה עם הקשיים שהציבה, כמו גם חילופי הממשל בארה"ב ובישראל ואירועי שומרי החומות, לא ציננו את ההתלהבות שאחזה בשתי המדינות.

נציגויות רשמיות נפתחו ברבאט ובתל אביב, בדרך לשדרוגן למעמד של שגרירויות. אל על, ארקיע וישראייר כבר מפעילות קווי טיסה סדירים ליעדים במרוקו, רויאל מרוק השלימה זה מכבר את הכנותיה להשקת קו קזבלנקה־נתב"ג, שפתיחתו התעכבה רק בגלל המגיפה.

הסכמים לשת"פ בין המדינות נחתמו במגוון תחומים: תיירות, תרבות, ספורט, הגנת הסייבר, ולפני כחודש גם בתחום הביטחוני. יחסי עבודה וקשרים נרקמו גם בתחומי הבריאות, המסחר, החקלאות, הכלכלה, ביטחון הפנים ובתחומים נוספים. קצב ההתקדמות משדר צעידה בטוחה בדרך החדשה. הוא משקף את הגישה שאפיינה את המגעים סביב חידוש היחסים: התקדמות עקבית, הדדית, שקולה ובטוחה, שנועדה להבטיח יחסים ארוכי טווח, רחבים, עמוקים ואיתנים.

את עוצמתם של היחסים המתחדשים ניתן לחוש לא רק במגעים המדיניים או בקשרים העסקיים שנרקמים, אלא ביחסים שבין האנשים באירועי התרבות והחברה. כך, לדוגמה, בסמינר אקדמי שנערך בישראל באחרונה ושנושאו היה "המשפט העברי במרוקו", השתתפה משלחת מרוקאית נכבדה של אנשי מחקר ואקדמיה.

מחלום למציאות

הכנס נערך בחסותם ובהשתתפותם של נציגים רשמיים של הממלכה, ומשתתפיו לא הסתירו גם מול אמצעי התקשורת את גאוותם על קיומו ואת ציפייתם להעמקת היחסים עם ישראל. ביטוי מסוים לשאיפתם זו הם נתנו בחתימתם על הסכם לשת"פ אקדמי, שיביא לפרסום מחקרים משותפים ולפרויקטים אקדמיים הקשורים לערכים אוניברסליים השוררים בין המדינות. קיומו של כנס כזה במדינתנו היה עד לא מזמן בגדר חלום. והיום? היום הוא נראה כל כך טבעי בנוף חיינו, עד שההתפעלות מכך נתקלת במבטי פליאה ובהרמת גבה. זהו אחד מביטוייה הרבים של ההתקרבות בין העמים, שקיבלה דחיפה, מסגור ומיסוד בעקבות הסכם חידוש היחסים. ארגון הכנס ע"י גורמים לא ממשלתיים משקף את הרצון העמוק והאותנטי, הקיים בכל הרבדים, להדק את היחסים. לא רק רצון, אלא כמיהה.

ליחסים בין ישראל ומרוקו משמעות מיוחדת, מעבר להיבטים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים. היא קשורה בפרק שרשמו אבותינו וזקניהם, לדורותם, על אדמתה של מדינה זו. במעמד המרגש של החתימה על ההסכם ברבאט, ציינתי כי רבים מאזרחי ישראל, בני העדה המרוקאית, ייחלו לרגע הזה. סיפרתי את סיפורם של בני הדור השני והשלישי של יוצאי מרוקו, הממשיכים לשמור אמונים למורשת אבותם ולשמר את המסורת והמנהגים שנתייסדו או עוצבו במרוקו. העליתי על נס את רבני המגרב, שפסקיהם לאורך הדורות ממשיכים להורות לקהילות רבות בישראל את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. התגאיתי במקום המכובד שתופסים כתביהם של גדולי יהדות מרוקו על מדפי הספריות בבתי המדרש, בישיבות ובאוניברסיטאות. "יהדות מרוקו", אמרתי, "הטביעה חותם עמוק על החברה בישראל. בניה השפיעו ומשפיעים בכל תחומי החיים".

דגם מופתי

היחסים בין ישראל ומרוקו יכולים להתפתח כדגם מוֹפְתי ליחסי שלום ונורמליזציה. מרבית התנאים הנדרשים לשם כך כבר קיימים. נכון לעודד ולהמשיך לטפח את הקשרים בין האנשים - בתיירות, בחברה, בתרבות, בדת ובמורשת, במחקר ובמדע - זו התשתית העמוקה של השלום. בהקשר לכך, יש לברך על הכנסתם לתוכניות הלימודים במרוקו את פרקי הלימוד על ההיסטוריה היהודית ומורשת יהדות המגרב. ראוי לשבח גם את המאמצים לחינוך נגד אנטישמיות. יש לעודד יוזמות לפתיחת קורסים בנושאי תרבות ושפה בשתי המדינות (עברית במרוקו וערבית־מרוקאית־דריג'ה בישראל).

חשוב לעודד שיתופי פעולה אשר יובילו לשגשוג ויניבו לשני הצדדים פירות מוחשיים משמעותיים - בטכנולוגיה, בחקלאות, במים, באנרגיה, בבריאות ובתחומים נוספים. "פירות השלום" נחוצים כדי לבסס אותו, לחזק את התומכים בו, להחליש את מתנגדיו ולצרף נוספים למעגל המתרחב של מדינות השלום.

כמו בכל מערכת יחסים, גם בזו ייתכנו קשיים ומהמורות. לכן ברגעים הטובים והחמים שלה, צריך לבנות את האמון ולבסס את ערוצי הקשר שיהוו גשר לאתגרים ולמבחנים שהמציאות עלולה לזמן.
השנה שחלפה מאז נחתם ההסכם, מספקת בסיס איתן לאופטימיות ולתקוות בנוגע ליחסי ישראל־מרוקו. לא צריך לחשוש מהצבת רף גבוה ומציפיות גבוהות. במקרה הזה
אפשר להשיגם.

הכותב כיהן כיועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי בין השנים 2021-2017, ועמד בראש משלחת ישראל לחתימה על הסכם חידוש היחסים עם מרוקו בדצמבר 2020. משמש כיום עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).