בעקבות הסכם הנורמליזציה עם מרוקו, ייערך היום (ראשון) לראשונה כנס אקדמי בישראל שיכלול שורה של אנשי אקדמיה בכירים שהגיעו במיוחד מהממלכה. הכנס יתקיים בכפר המכביה ובאוניברסיטת בר־אילן, ויעסוק בהשפעה של המורשת העברית על מרוקו.
האירוע, בהובלת מרכז דהאן למורשת יהדות המזרח, יציף מעל פני השטח קשרים אזרחיים וסוגיות פוליטיות תרבותיות וחברתיות בין ישראל למרוקו, ויתנהל תחת הכותרת "תרבות ומשפט עברי במרוקו".
בין המשתתפים בכנס: ד"ר שמעון אוחיון, פרופ' משה עמאר, פרופ' פריד אל באשה, פרופ' שמעון שרביט, ד"ר עבדלה אוזיטן, אברהם אלחרר ועוד רבים. במרכז דהאן עבדו על האירוע במשך חודשים רבים במטרה לחשוף את הייחודי של התרבות והמשפט העברי במרוקו. במהלך הכנס החוקרים יעסקו במטוטלת היחסים המורכבת לאורך ההיסטוריה בין העם המרוקאי ליהודים, שנעה בין תקופות קשות לתור זהב במאה ה־20, במשפט העברי במערכת המשפט במרוקו ובחידושים של תקנות הרבנים שתוקנו במרוקו.
"השלום - צעד טבעי"
"בניגוד לשלום הקר בינינו לבין המצרים וירדן, שבו הרחוב המצרי והירדני עוין את ישראל, במקרה של מרוקו מדובר ביחסים בין השלטונות ובעיקר ביחסים חמים בין האזרחים", אמר מנהל מרכז דהאן למורשת יהדות המזרח, ד"ר שמעון אוחיון. "אנו גאים לקיים כנס בהשתתפות חוקרים ממרוקו ומישראל. כאשר מדובר בהסכם שלום עם מרוקו - מדובר בצעד טבעי".
פרופ' לחסן אולחאג' מאוניברסיטת רבאט, שהגיע בסוף השבוע לישראל, סיפר: "אני שמח מאוד להיות פה. כל השנים היו קשרים לא רשמיים עם ישראל, אבל עכשיו אין סיבה שלא לנוע קדימה. ההחלטה על הנורמליזציה הגיעה מהמלך, וכמעט כולם שמחים מכך. רק השמאל הקיצוני והאסלאם הקיצוני נמצאים בקרב המתנגדים.
"אני מקווה שיהיו שיתופי פעולה רבים. זה מועיל וחיובי למדינות שלנו", הוסיף אולחאג'. "ליהדות וליהודים במרוקו יש היסטוריה ארוכה. היחסים בין מוסלמים, ברברים ויהודים חשובים מאוד לזהות של מרוקו", הסביר והדגים.
"החוקה שלנו אומרת שעברית היא חלק מהזהות ויש השפעה יוריסטית, פילוסופית ואנתרופולוגית של העברית. למשל, בקרב הברברים ניתן למצוא שמות תנ"כיים רבים", סיכם אולחאג'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו