כבר היה תקציב - והוא היה טוב יותר

התקשורת חוגגת זה שבועות את ההישג של הממשלה החדשה בהעברת תקציב "לאחר שלוש שנים שלא היה תקציב". אז נתחיל בתיקון הטעות - מובן שהיה. ללא תקציב אי אפשר לשלם משכורות למורים, לרופאים, לאחים, לקרוב למיליון עובדי ציבור, ולספקי שירותים שונים, החל מתשדירים לעידוד מיחזור אשפה וכלה בקבלני ביצוע של כבישים ורכבות קלות וכבדות.

כל העבודות שאנחנו רואים להרחבת כבישים ולהקמת תשתית לרכבות קלות וכבדות, ובכלל מרבית המנופים שאנחנו רואים, לא היו נעמדים אילולא היה תקציב.
עדיין, אומרים ומטעים, התקציב החדש הוא ביטוי לסדרי העדיפויות העדכניים, בעוד בשלוש השנים האחרונות היו רק תקציבים המשכיים, שהביאו לידי ביטוי את סדרי העדיפויות של הממשלה אי שם בתחילת 2018.

אלא שגם זה לא נכון, כי במהלך 2020 אושרו שלושה תקציבים נוספים. מעבר לכך שבתקציבים החדשים הוצאו כ־140 מיליארד שקלים (ולא 200 מיליארד שקלים כפי שאומרים בטעות שרי הממשלה החדשה). הכספים הללו הוקצו לצורכי מערכת הבריאות לטיפול בקורונה, לסיוע לעובדים, לעצמאים ולעסקים, והיו תוספות משמעותיות מאוד בתחומים נוספים.

למשל, המדינה הגדילה ב־30% את ההשקעה במיזמי תשתית; העלתה לשיא של כל הזמנים את התמיכה בסטארטאפים קטנים שלא נהנו מהגיאות של אחיהם הבוגרים; השקיעה בתוכניות חדשות של האוניברסיטאות בהגדלת מספר בוגרי תארים מתקדמים במדעי הטבע; נכנסה להתחייבויות להצטיידות חסרת תקדים של צה"ל, ועוד. כל אלה הן תוכניות שנראה את פירותיהן רק בעוד כמה שנים, אבל הן חשובות מאוד לעתיד המדינה.

אבל, אומרים אלו שרוצים להעלות על נס את התקציב החדש, מה עם השקיפות הציבורית והבקרה של הכנסת שמלווה את התהליך הרגיל של העברת תקציב? ובכן, כל שלושת התקציבים המיוחדים שעברו ב־2020 עברו את כל התהליכים הרגילים של הכנת תקציב במשרד האוצר, אישור בממשלה ומעבר בשלוש קריאות בכנסת. יתר על כן, היועץ המשפטי לממשלה עמד על כך ששלושתם יעברו ברוב מיוחס של 61 ח"כים, בעוד התקציב החגיגי שעבר עכשיו בקריאה ראשונה זכה לתמיכה של 59 חברי כנסת בלבד.

מרכיבים בעייתיים

הבעיה עם התקציב החדש היא שהוא מכיל יותר מדי מרכיבים בעייתיים שמעיבים על השמחה שבהעברתו. כך למשל, "אגרות הגודש" - שבמתכונתן הנוכחית יפגעו במעמד הביניים ובשכבות החלשות, בכך שימנעו מהם להיכנס למקום שבו הם יכולים לשפר את שכרם ולהיטיב את מצבם - במרכזי התעסוקה.

גם העלאת משך שירות החובה לבנים בעייתית - כבר כיום פחות ממחצית ממחזור הבנים מתגייס, ולכן הגדלת הנטל עליהם רק מפחיתה את הלכידות הלאומית. יתרה מזו, הצבא אינו זקוק להארכת השירות של מרבית המתגייסים, אלא שהוא אינו יכול להפלות את החלק הקטן שנדרש לו ולכן הוא מאריך את השירות גם לאלה שאינם נדרשים לו.

במקום זאת היה נכון יותר להציע שירות קבע של חודשיים ללוחמים ולנהגים שהצבא אכן נזקק להם. כך, בעלות קטנה יותר מעלות הזמן המבוזבז של כל השאר, הצבא היה יכול ליהנות משירות ארוך של מי שהוא זקוק לו באמת ואף לתגמל אותו בהתאם.

התקציב הזה כולל גם את הצעד המשונה והמיותר של הטלת מס על ביטוחי הבריאות המשלימים, והכי גרוע זה שאין בתקציב החדש ניסיון אמיתי לטיפול בעליית מחירי הדירות, שיעלו בשנים הקרובות הרבה יותר מהר מכפי שעלו בשנה כלשהי בעשור האחרון ויעיקו על כלל אזרחי המדינה.