מבקר המדינה נגד ממשלת נתניהו-גנץ: "אי-קבלת ההחלטות פגעה במאבק בתחלואה"

ביקורת חריפה של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על אופן ניהול משבר הקורונה בידי ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. בדו"ח ביקורת מיוחד, מציין המבקר שורה ארוכה של כשלים בדרך קבלת ההחלטות, שבחלק מהמקרים גם הביאו להשלכות קשות בתחומים רבים.

אנגלמן מציין כי בשום שלב "לא הוכרז על הפעלת הממשלה במתכונת חירום", וגם קבינט הקורונה לא הוסמך לפעול בנוהל כזה. עוד עלה בבדיקה כי ההחלטות על הסתייעות במשרד הביטחון, הצגת חלופות לתחזיות התחלואה וההחלטה על רכש מנשמים התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות נתניהו, בלי שנדונו במליאת הממשלה.

אנגלמן מציין כי בקיץ שעבר, כאשר החלו התקלות בעבודת ממשלת האחדות נתניהו-גנץ, קבינט הקורונה לא התכנס במשך חודש "והממשלה לא דנה בתקופה זו באמצעים לצמצום התחלואה שעליהם המליץ המל"ל.

"ההחלטות לא התקבלו אף שבתקופה זו חל גידול ניכר במספר החולים במצב קשה. נוכח הצורך בקבלת החלטות מהירות ומיידיות בהתמודדות עם משבר מורכב, שיהוי בקבלת החלטות של הקבינט ביולי ובאוגוסט 2020, ובכלל זה אישור תוכנית 'הרמזור', פגעו ביכולת לצמצם את התחלואה על פי המלצת הגורמים המקצועיים". בנוסף, "הדבר השפיע על ההחלטה בדבר הטלת סגר ארצי" (הכוונה לסגר השלישי).

אנגלמן מותח ביקורת גם על משרד הבריאות, ש"התקשה בניהול ובמתן מענה אופרטיבי בתחומי הרכש ובניהול מרכז השליטה (משל"ט), אשר נועדו להפחית את סיכוני המגיפה". הוא מציין כי "הפרויקטור (רוני גמזו; א.כ) מונה כארבעה חודשים מפרוץ מגיפת הקורונה בישראל, ולמרות שהקשיים של משרד הבריאות בתחומים הניהוליים-אופרטיביים הוצגו לפני מקבלי ההחלטות בתחילת המשבר". בנוסף, "מינוי הפרויקטור לא לווה בכתב מינוי ובהגדרת סמכויות. לפיכך התעכב גם גיבוש תוכנית להתמודדות עם נגיף הקורונה".

מבקר המדינה מצא תקלות גם באופן שבו המל"ל ריכז את ניהול המגיפה. "המורכבות של ההתמודדות עם המשבר במהלך גל התחלואה הראשון הביאה את המל"ל, מפעם לפעם, לבצע תפקידים בעלי אופי אופרטיבי הנוגעים לניהול משבר הקורונה, נוסף על תפקידו כגוף מטה. בתחילת המשבר נדון במל"ל הצורך להקים "צוות אדום" ("איפכא מסתברא") שיאתגר את הנחות העבודה והעשייה, אך צוות כזה לא הוקם. בתום גל התחלואה הראשון וההתמודדות איתו, המל"ל לא השלים תהליך הפקת לקחים. כמו כן, הממשלה או קבינט הקורונה לא קיימו דיון הפקת לקחים בתקופה שבין גל התחלואה הראשון לגל התחלואה השני".

המבקר מציין כי נתניהו אימץ את תחזית התחלואה המחמירה של משרד הבריאות בלי שהוצגו לממשלה החלופות השונות, "על אף ההבדלים הניכרים בין התחזיות השונות, וביניהן ההבדל בין תחזית רח"ל (רשות החירום הלאומית) לתחזית משרד הבריאות, וההשפעה של ההחלטה על התרחיש הנבחר".

אנגלמן בחן גם את הטיפול בסוגיית נתב"ג, וקבע כי "מתחילת מאי 2020 ועד לקראת סוף דצמבר 2020, לא נקבעה חובת בידוד במלוניות. הממשלה או קבינט הקורונה לא בחנו את עמדת משרד הבריאות בנוגע לשילוב בדיקות לנכנסים מחו"ל או לבחינת חלופות נוספות לשהייה של 14 ימים במלוניות, על אף ההבנה שללא בקרה ופיקוח הדוקים יותר על הנכנסים מחו"ל יהיה קשה למנוע 'יבוא' של גל תחלואה חדש לישראל".

עוד כותב המבקר בנוגע לנתב"ג כי "על אף ההכרה בסכנה של כניסת וריאנטים של הנגיף לישראל, הפעולות שננקטו מאז נודע על הווריאנט הבריטי בספטמבר 2020 לבלימת כניסתו איפשרו מעבר של כ-98% מהנכנסים מחו"ל לבידוד ביתי שלא נמצא יעיל".

מאות מיליונים על הסברה לא יעילה

המבקר גילה ממצאים מטרידים גם אודות תפקוד המערך לניהול ההסברה של הממשלה במאבק בנגיף. מבדיקת המבקר עולה כי מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, שבמצבי חירום אמור להיות גוף ההסברה המרכזי, כמעט ולא תפקד. מאז 2015, ראש הממשלה הקודם נתניהו, לא אויש תפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי ומאז יולי 2019 גם תפקיד מנהל ההסברה היה פנוי.

כגוף ללא מנהלים מערך ההסברה הלאומי תפקד באופן מוגבל ביותר לאורך חודשי המשבר. המבקר מצא כי נציגי מטה ההסברה הלאומי השתתפו רק ברבע מישיבות הממשלה וקבינט הקורונה שעסקו בניהול המגפה, מטה ההסברה הלאומי ריכז רק 5 מ-19 מסעות פרסום שביצעו משרדי הממשלה.

כמו כן רוב המשרדים עשו זאת ללא תיאום מראש מול מטה ההסברה, כאשר חלקם יצאו בפרסומים "עם מסרים שונים זה מזה, שיש בהם כדי לבלבל את הציבור בנוגע להנחיות הצפויות לחול עליו עם סיום הסגר".

המבקר מוצא כי במקום מטה ההסברה הלאומי מי שניהלו את מערכת ההסברה היו משרד הבריאות ופיקוד העורף. במקרים רבים שני הגופים פעלו היטב אולם היו גם כפילויות רבות. בשנת 2020 הוציאו משרד הבריאות, פיקוד העורף וכן משרדי ממשלה נוספים, סכום כולל של 311 מיליון שקלים על פעולות הסברה. שני הגופים הפעילו במקביל מוקדים טלפוניים ואתרי האינטרנט כל אחד בנפרד, "הפעלה ששיקפה חוסר יעילות, שכן כל אחד מהם התמודד בנפרד עם קשיים במתן שירות מלא ויעיל לציבור".

עוד התגלה כי "מתחילת משבר הקורונה עד סוף אוקטובר 2020 ערך משרד הבריאות באמצעות לפ"ם (לשכת הפרסום הממשלתי; א.כ) 26 סקרים ושילם תמורתם כרבע מיליון שקלים בתקופה האמורה ערך פקע"ר 38 סקרים ושילם תמורתם כ-800 אלף שקלים".

המבקר בדק בעצמו באמצעות סקרים את אמון הציבור בהחלטות הממשלה ובמידע שהפיצה הציבור. הממצאים העיקרים שהתגלו הם קריסה באמון הציבור. "בין תקופת הסגר הראשון (אפריל 2020) ועד לתקופה שלפני הסגר השלישי (דצמבר 2020) חלה ירידה ניכרת במידת האמון של כלל האוכלוסייה בגורמים האחראים לניהול המשבר. בתחילת המשבר 45% מכלל האוכלוסייה הביעו מידה רבה של אמון בגורמים האחראים לניהול המשבר, ואילו כעבור תשעה חודשים רק 19% הביעו מידה רבה של אמון בהם".

מממצאי הסקר עולה כי הירידה באמון בקרב החברה היהודית נעוצה בעיקר בתחושה שההחלטות שמתקבלות אינן הגיוניות, שההנחיות התקבלו ממניעים לא ענייניים וכן בשל שינויים תכופים בהנחיות. בחברה החרדית יש סיבה משמעותית נוספת: התחושה שההנחיות אינן שוות לכולם.

תגובת הליכוד לדו״ח מבקר המדינה: "נקרא ונלמד את הדו״ח. במבחן התוצאה ראש הממשלה לשעבר נתניהו הוציא את ישראל ראשונה בעולם ממגיפת הקורונה בזכות מיליוני החיסונים שהביא - מהר יותר והרבה יותר מכל מדינה אחרת. יותר מכך, ההצלחה הישראלית שימשה מודל לעולם כולו. בימים אלה רואים כיצד ההזמנה מראש של החיסון השלישי לישראל על ידי נתניהו הצילה פעם נוספת חיים רבים".