בנט מציג: בלוף אל-אחמר

נפתלי בנט עשה את הקריירה הפוליטית שלו מהחולשות של בנימין נתניהו. אם ניתן לתאר זאת בגסות מסוימת, לצד פעילות ענפה בתחומי החוץ ומדיניות המאקרו, נתניהו השאיר גם אזורים אפורים וחורים שחורים בהם נוצרו לעיתים בעיות, לפעמים מוצדקות. כך או כך, על כל דבר שנתפס כהזנחה או וויתור של נתניהו, בנט קפץ כמוצא שלל רב, ומשם הוא בנה את עצמו.

כמו ציפור המנקרת את שיני הקרנף, הקמפיין המתמיד של בנט חיטט ביסודיות ברזומה של נתניהו, איתר לכלוכים קטנים, ויצר מהם מנופי תודעה שטיפחו את רעיון "נתניהו השמאלני" שצריך מישהו "חזק מימין" שישמור עליו. בחרו לכם נושא ותראו שזו אותה תבנית: במנהרות צוק איתן הטענה הייתה "נתניהו מפחד ומפקיר את הביטחון, בנט ישמור עליכם" (אם כי כפי שהוכיח רן ברץ, מדובר בשקרים של בנט); שחרור מחבלים, טרור הבלונים, הקפאת בנייה, רפורמות משפטיות, ההתמודדות עם הקורונה ומה לא - בכל צעד כזה זכינו למבול תעמולה על כמה שנתניהו והליכוד עלובים, לעומת בנט ושקד התותחים, שרק הם יודעים מה צריך לעשות ורק להם יש את מה שצריך כדי לבצע.

והנה, בשבועות האחרונים חל כרסום מהיר ומיידי כמעט בכל תחום. ממשלת בנט-לפיד מתגלה כעלובה פי כמה מכל מחדלי ממשלות הליכוד. די להציץ בנתוני הקורונה כדי להבין שאפילו הדגים יתביישו להתעטף בספרון של בנט "כיצד לנצח מגיפה".

הידיעות עלעיכוב נוסף בפינוי חאן אל-אחמרהם רק עוד חוליה בשרשרת. כמה שמענו מבנט ושקד על חאן אל-אחמר. כמה הטיפו לנו שזה ההבדל בין ימין אמיתי לימין מדומה. כמה טינופת הוטחה בתומכי נתניהו בנושא עד שכבר נולד סוג טיעון חדש "ארגומנטום אד-חאן-אל-אחמרום", שעניינו "ביבי האפס לא פינה את המאחז". וזה לא שאין סיבות טובות לא לפנות אותו, ובראשן ניסיון להימנע מהצתת תבעירה בשטחי יו"ש בזמן שהממשלה מנסה לכרות בריתות עם העולם הערבי ולגבש קואליציה נגד איראן. אבל כל מה ששמענו מהם במשך שנים היה שמי שלא מפנה אותו הוא לא ימני וכדברי שקד "אם בנט יהיה ראש ממשלה, חאן אל-אחמר חד משמעית יפונה".

ובכן, עכשיו בנט הוא ראש הממשלה, וחאן אל-אחמר חד משמעית לא מפונה. עוד בלוף לאוסף. אבל הבלוף עמוק יותר. למרות הכינוי הרשמי, בנט הוא לא ראש הממשלה שלנו. עובדה: על הבקשה לדחות את הפינוי חתום יאיר לפיד. ראש הממשלה האמיתי. בלוף אל-אחמר.