סך הציפיות: במשרדי הממשלה נערכים לשובו של התקציב

אחרי שנתיים שבהן לא היה לישראל תקציב מתוכנן ותואם צרכים בזמן אמת, אלא תקציב חלקי שנגזר על בסיס התכנון של 2018, תחילת העבודה של הממשלה החדשה מבשרת על השינוי והחזרה לעבודה מסודרת. על מה יבקשו השרות והשרים הנכנסים לשים דגש בתקציבי משרדיהם? מה ירצו לשפר? הנה סקירה לקראת ההכרעה הפוליטית, שבה תלוי גם קיומה של ממשלת בנט־לפיד.

משרד רה"מ: יישור קו מול אתגור הממסד הביטחוני

כמשרד מטה שמנווט את כלל הממשלה, כמעט ללא אחריות לתחומים ספציפיים, תקציב משרד ראש הממשלה קטן יחסית: כ־3.5 מיליארד ש'. אך החלק המעניין יותר, וגם הסודי, הוא תקציבי הגופים הביטחוניים הכפופים לראש הממשלה: השב"כ, המוסד והמטה לביטחון לאומי.

תחת נתניהו התעצמו מאוד גודלם ותקציבם של הארגונים האחראיים לפעולות הרגישות ביותר של ישראל. הנתונים בעניין זה לא יימסרו לציבור, אך השאלה היא אם תחת ממשלת בנט־לפיד תימשך או תתהפך מדיניות זו. בפרט עם המוסד והמל"ל, ראש הממשלה הקודם היכה בלב תוכנית הגרעין האיראנית ורקם בריתות סודיות עם מדינות ערב.

בעזרת המל"ל נתניהו החליש את השפעת הממסד הביטחוני־מדיני וקידם את תפיסת העולם שלו. התקציב שיפנה בנט לגופים האלה, יאותת אם הוא מיישר קו עם הממסד או מביא לידי ביטוי את אמונתו שיש לאתגר את המערכת.

ביטחון: המעבר לנגב והתוכנית הרב־שנתית

במערכת הביטחון מעוניינים, בראש ובראשונה, לאשר תקציב לתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, "תנופה", מבית מדרשו של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי. התוכנית ממתינה לאישור ולתקציב כבר יותר משנתיים.

במקום גבוה בסדר העדיפויות של המשרד גם התקציב למוכנות ל"מעגל שלישי", קרי: למוכנות להתמודדות עם האיום הגרעיני ממשטר האייתוללות באיראן.

עוד מעוניינים במשרד הביטחון שהממשלה תאשר תקציב לתמיכה במעבר צה"ל לנגב, שיכלול בין השאר פתרון תחבורתי מתאים למשרתים.

נוסף על כך, במשרד מצפים לאשר תקציב לרפורמת "נפש אחת" באגף השיקום, שהחלה לקרום עור וגידים בעקבות המקרה הקשה של איציק סעידיאן. יצוין כי במערכת הביטחון היו מעוניינים גם להפריד את תקציב הטיפול בנכי צה"ל מתקציב משרד הביטחון.

בריאות: הגדלת הסל ושיפור תנאי המתמחים

משבר הקורונה זיכה את מערכת הבריאות בתקציב של כ־20 מיליארד שקלים לטיפול במחלה, וכעת קשה יותר לקבל תוספות משמעותיות לתקציב המשרד. אחד הנושאים הגדולים הוא הגדלת תקני המתמחים, כדי לאפשר מהלך של קיצור התורנויות מ־26 שעות. בקווי היסוד של הממשלה נקבע כי "בעקבות משבר הקורונה, יש לפעול לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית".

בין השאר, יתבצע חיזוק מערכת הבריאות על ידי השארת התקנים שנוספו במהלך הקורונה, על ידי הגדלת התקציב שמועבר לקופות החולים, ובאמצעות הגדלת התוספת לתקציב סל התרופות, כך שתעמוד על 1.65% מגודל סל הבריאות.

המשמעות היא הגדלת התוספת לסל מסכום של כ־500 מיליון ש' לסכום של כ־900 מיליון ש'. תוספת תקציב תידרש גם לצורך הוספת תקנים למחלקות הפנימיות, על מנת ליישם את המלצות ועדת טור־כספא לחיזוק המחלקות הפנימיות. עוד על הפרק גם תוספת לתחום בריאות הנפש.

דתות: כשרות ורפורמה במקומות הקדושים

במשרד הדתות מציבים לקראת הגשת התקציב כמה יעדים חשובים במיוחד, ובראשם בקשה לתקציב גדול להפעלת המקומות הקדושים. על רקע אסון מירון, בעתיד הקרוב מתכוונים במשרד לבצע רפורמה משמעותית בתחום, ולשם כך יש צורך בתקציב גדול במיוחד.

הרפורמה, שתאפשר את פתיחת אזורי הכשרות, זקוקה אף היא לתקציב משמעותי, וכן חיזוק המועצות הדתיות. עוד יבקשו במשרד תקציב לפיתוח מבני דת ובתי עלמין, וכן לחוק הקבורה החדש. גם סוגיית שנת השמיטה, שתחול בשנה הבאה, תצריך היערכות. כמו כן, מבקשים במשרד תקציב ליישום החלטת הממשלה בנושא מינוי קייסים ורבנים מבני העדה האתיופית. נושא מעניין במיוחד שעליו יושם דגש הוא חיזוק הזהות היהודית. תחת שם קוד זה נעשו פעולות רבות בעבר, שחלקן זכו להתנגדות מצד מפלגות השמאל, כך שמעניין מאוד יהיה לראות כיצד ישקיעו כסף בתחום זה מבלי לעורר מהומה בתוך הקואליציה.

תרבות: ההצגה חייבת להימשך

הדבר הראשון שככל הנראה יעמוד לנגד עיניהם של אנשי משרד התרבות הוא שימור המצב הקיים, שבו עולם התרבות פתוח ופועל לאחר שנה קשה במיוחד, והקפדה שגם אם חלילה יינקטו הגבלות - עולם התרבות ימשיך לפעול. דבר נוסף הוא תקציב התרבות שעמד על יותר ממיליארד שקלים, שאותו ככל הנראה יבקשו לשמר ואף להגדיל. 

עניין חשוב הוא שימור כספי התמיכות למוסדות התרבות השונים, זאת לאחר שהקפידו לשמור ב־2020 על שיעור התמיכה שהיתה ב־2019, לצד מענקי פיצוי בגין אובדן הכנסה. עוד יטפלו במשרד בנושאים שעלו במיוחד בתקופת הקורונה, ובהם: הקרן לאמנים במצוקה; מתן תמריצים להפקות הקולנוע הישראלי תוך הקלה ופיתוח יצירה מקומית ועוד. באופן כללי, לאחר שהבהירו במשרד התרבות כי המדיניות שמנחה אותם רואה את התרבות לא כמותרות, אלא כצורך חיוני וכחלק בלתי נפרד מהמורשת ומהזהות של כולנו, כעת ידרשו שם את הכסף לממש זאת.

תיירות: פיצויים לענף ומיתוג בחו"ל

במשרד התיירות, שאמור לטפל באחד הענפים שספגו את המכה הקשה ביותר במהלך הקורונה, צפויים לתת דגש למתן פיצויים לעובדי הענף - מורי דרך, סוכני נסיעות ואחרים - שבעבר הסתמכו על תיירים זרים ובמהלך המשבר כמעט לא עבדו.

בד בבד, מדינת ישראל היא המחוסנת ביותר בעולם, אך עדיין לא נהנתה מהיתרון הזה בתיירות, שכן אם לא יהיו שינויים, תיירים זרים ומחוסנים צפויים להתחיל להגיע לארץ רק באוגוסט.
נושא נוסף שידרוש תקצוב הוא שיקום התשתיות. עוד יעד שצפוי לקבל דחיפה הוא שיווק ישראל כיעד תיירותי.

בשבועות האחרונים כבר החל קמפיין לעידוד הגעת תיירים ממוקדים שונים בעולם, ובהם אנגליה ואיחוד האמירויות, ואם רמת התחלואה בעולם תתייצב, הקמפיין צפוי להתרחב למדינות נוספות.

הגנת הסביבה: מעבר לכלכלה נקייה

המשרד להגנת הסביבה מקדם שלוש תוכניות מרכזיות. הראשונה עוסקת במשבר האקלים, במעבר לכלכלה דלת פחמן ובפעולות שנועדו להיערך לשינויי האקלים שכבר מתרחשים. השנייה - קידום המיחזור, בדגש על הפחתת צריכת הפלסטיק החד־פעמי.

התוכנית השלישית - עניינה בהאחדת הליכי הרישוי הסביבתיים לתעשייה הישראלית, כך שמצד אחד תאומץ הסטנדרטיזציה של מדינות האיחוד האירופי בהגנה על בריאות התושבים באזורי תעשייה, ומהצד האחר יופחת הסיבוך הביורוקרטי.

למשרד נוספו בשנים האחרונות תחומי אחריות משמעותיים: חוק אוויר נקי, חוק הצמיגים, חוק האריזות, החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, טיפול באסדות הגז ועוד. בסיס התקציב דווקא נותר נמוך: 373 מיליון ש' היה התקציב המאושר האחרון ב־2019 - פחות מאלפית מתקציב המדינה.

בהכנת הידיעה השתתפו אריאל כהנא, לילך שובל, חנן גרינווד, דן לביא, שמעון יעיש, מיטל יסעור בית-אור ומאיה כהן