טראמפ טלטל את המערכת: האם ישראל ערוכה ליום שאחרי ההסכם הביטחוני?

הודעתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אתמול (שלישי) בריאיון לפוקס ניוז, כי הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל, שאותו הגדיר כ-4 מיליארד דולר בשנה, ייפסק בתום שנת 2026, עשויה להישמע מדאיגה למדי. הסיוע האמריקני משמש כבר שנים כנתח משמעותי מתקציב הביטחון ומאפשר לישראל לרכוש מטוסים מהשורה הראשונה, טילים מיירטים, מערכות מתקדמות ועוד. נשאלת השאלה, מה תהיה השפעת הפסקת הסיוע על ביטחון ישראל בכלל והתעשיות הביטחוניות שלה בפרט.

לדבריו של הנשיא האמריקני, הוא הגיע להבנה בעניין עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כמה חודשים. בנימת הרגעה טראמפ הוסיף, כי ישראל תוכל להמשיך לרכוש נשק אמריקני וכי וושינגטון תסייע לה אם יידרש. ההצהרה מקדימה בשנתיים את מועד סיומה של מסגרת הסיוע הקיימת, הקובעת סיוע צבאי בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה עד תום שנת הכספים 2028. טראמפ לא פירט אילו מרכיבי סיוע יופסקו או כיצד תיושם ההחלטה, ומלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה מיידית.

גאות חסרת תקדים

אם הפסקת המימון אכן תיושם במועד שעליו דיבר טראמפ, ישראל תידרש לממן מתקציבה רכש שמומן עד כה מכספי הסיוע. אבל היא תגיע לשינוי הזה עם תעשייה ביטחונית מפותחת, שהוכיחה כי גם בשעת מלחמה היא מסוגלת לייצר עבור צה"ל מערכות לחימה, חימוש ומיירטים, ובה בעת להמשיך לספק את תוצרתה ללקוחות בחו"ל. ישראל יכולה אפוא להישען על ייצור מקומי בתחומים חיוניים, גם אם הוא אינו תחליף מלא לרכש מארצות הברית, ובייחוד למטוסי הקרב. את עומק היכולת התעשייתית הזאת אפשר לראות גם בביקוש למערכות ישראליות מעבר לים.

למרות החרמות, ההגבלות וה-BDS, התעשיות הביטחוניות הישראליות חוות גאות ללא תקדים. הייצוא הביטחוני הישראלי הגיע ב-2025 לשיא של 19.2 מיליארד דולר, וההזמנות ממשיכות לזרום בקצב. כאשר מדינה אינה רוכשת מערכות ישראליות, כמו לדוגמה אירלנד, שוויתרה על רכישת מערכת לנחיתה במזג אוויר סוער עבור המטוס הרשמי שלה בגלל שהיא מתוצרת ישראל - היא זכתה למטר של גיחוך ועלבון.

רק בחודש האחרון, אוקטובר, דווח על ארבע עסקאות ענק לתעשיות הביטחוניות הישראליות: הסבת מטוסי 767 לתדלוק להודו, שממתינה לאישור סופי, בערך של קרוב למיליארד דולר, ספינת סיור מתוצרת מספנות ישראל והשבחה של ספינה נוספת לקפריסין, מערכות מודיעין אווירי ב-200 מיליון דולר למדינה בדרום-מזרח אסיה, ומערכות ארטילריה ב-350 מיליון למדינה אירופית.

הסיבות לגל הגאות הזה מגוונות אך בראש ובראשונה יש לזקוף אותן לזכות הבשלות - הרובוסטיות - אליה הגיעו התעשיות הביטחוניות הישראליות. היום זו תעשייה חזקה, איכותית ומנוסה, שנהנית ממוניטין יוצאים מן הכלל, שנרכשו בזכות ולא בחסד.

המלחמות תרמו לזה לא מעט ו"הוכח בקרב" הוא בהחלט מקדם מכירות מצוין, אבל השבחים מגיעים לכושר ההמצאה והיצירתיות, להתנהלות הנבונה והגמישות העסקית שהוכיחו הנהלות התעשיות הביטחוניות הישראליות ועובדיהן לאורך השנים. לזה יש להוסיף את הגידול בתקציבי ההצטיידות בעולם לאור המלחמה באוקראינה והחשש מפני פלישה אפשרית של רוסיה לאירופה, צורכי ביטחון משתנים והמלחמה באיראן.

ביקוש לכחול לבן

התעשיות הביטחוניות הישראליות ממשיכות להרחיב את פעילותן הבינלאומית, כאשר רצף העסקאות שנחשף בחודשים האחרונים משקף ביקוש למערכות הגנה אווירית, חימוש מדויק, מודיעין ופלטפורמות ימיות ואוויריות. ברקע ניצב נתון שיא: לפי משרד הביטחון, היקף חוזי הייצוא הביטחוני שנחתמו בשנת 2025 הגיע ל-19.2 מיליארד דולר, עלייה של כמעט 30% לעומת השנה הקודמת. זו השנה החמישית ברציפות שבה נשבר השיא. חשוב להבחין: מדובר בשווי חוזים שנחתמו, שאספקתם עשויה להתפרס על שנים, ולא בהכנסות שהתקבלו כולן באותה שנה.

ההתפלגות מלמדת היכן מתרכז הביקוש. טילים, רקטות ומערכות הגנה אווירית היוו 29% מהיקף העסקאות, ומערכות תצפית ואופטרוניקה - 22%. אירופה הייתה השוק הגדול ביותר, עם 36% מהייצוא, ואחריה דרום מזרח אסיה, עם 32%. גם משקלם של ההסכמים הבין-ממשלתיים (G2G) גדל: ב-2025 הגיע היקפם לכ-10 מיליארד דולר.

אחת העסקאות המסקרנות מבחינה תעופתית נוגעת לתעשייה האווירית ולהודו. לפי דיווח המבוסס על פרסומים בהודו, החברה נותרה המציעה היחידה שהצעתה אושרה להמשך בחינה במכרז להסבת שישה מטוסי בואינג 767 למטוסי תדלוק, בהיקף של כ-906 מיליון דולר. אם תיבחר, לפחות 30% מהעבודה אמורים להתבצע בהודו. זהו שלב מתקדם בהליך הרכש, אך עדיין אין להציגו כחוזה חתום. העסקה עשויה להרחיב את צי התדלוק ההודי, הנשען כיום על מטוסי איליושין 78.

היקף הפעילות שכבר הוזמנה מהתעשייה האווירית ממחיש את עוצמת הגאות: בסוף המחצית הראשונה של 2026 דיווחה החברה על צבר הזמנות של כ-35 מיליארד דולר. המכירות בחציון הסתכמו בכ-4.3 מיליארד דולר והרווח הנקי בכ-449 מיליון דולר. הצבר מספק בסיס לפעילות עתידית ממושכת, אך אינו רווח מובטח: מימושו מחייב השקעות בכושר ייצור, ניהול ספקים וביצוע פרויקטים מורכבים לאורך זמן.

באלביט מערכות ניכרת אותה מגמה בכמה תחומים במקביל. ב-26 באוקטובר הודיעה החברה על חוזים בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר למדינה בדרום-מזרח אסיה, לאספקת מערכות מודיעין אווירי ואימון, לביצוע בתוך עד חמש שנים. בין המוצרים נכלל המטע"ד האלקטרו-אופטי SPECTRO 12 המיועד לשילוב במסוקים ומשלב חיישנים רב-ספקטרליים, יכולות ציון מטרות בלייזר ועיבוד תמונה. בספטמבר הודיעה החברה בנפרד על חוזים בכ-270 מיליון דולר לאספקת מערכות ממשפחת SPECTRO ללקוח בינלאומי.

בתחום הארטילריה הודיעה אלביט ב-19 באוקטובר על חוזה בכ-235 מיליון דולר ללקוח אירופי, במסגרת הסכם בין ממשלות. העסקה כוללת משגרי PULS, רקטות EXTRA MR, פלטפורמות נלוות ותמיכה לוגיסטית, ותבוצע במשך שלוש שנים. כאן נדרשת הבחנה טכנית: טווח גרסת EXTRA MR שנכללה בהודעה הוא עד 80 קילומטרים; אין לבלבל אותה עם רקטת EXTRA המוכרת, שטווחה מגיע ל-150 קילומטרים. יתרונו של PULS הוא במבנה מודולרי המאפשר לשאת מארזי תחמושת מסוגים שונים, בהתאם לתצורה ולדרישות הלקוח.

אל העסקאות האחרונות מצטרף חוזה שעליו הכריזה אלביט במאי, בשווי כ-1.4 מיליארד דולר, למודרניזציה צבאית במדינה אירופית. הוא כולל מערכות בלתי מאוישות, לוחמה אלקטרונית, חימוש מדויק ואמצעים אלקטרו-אופטיים, המקושרים באמצעות מערכות קשר. ביולי דיווחה החברה גם על זכיות של החברה-בת האמריקנית בחוזים בהיקף העולה על 370 מיליון דולר עבור רשות המכס והגנת הגבולות בארצות הברית. פעילות של חברה-בת בארה"ב אינה זהה בהכרח לייצוא ישיר מישראל, ולכן אין לחבר אוטומטית את כל ההודעות לנתוני הייצוא הלאומיים.

ברפאל בולטת ההתקדמות ברומניה. ביוני דווח על חתימת הזמנה ראשונה במסגרת הסכם מסגרת למערכות SPYDER, ששוויו הכולל מוערך ביותר משני מיליארד אירו. ההיקף מתייחס למסגרת הרחבה, ואין להסיק שכולו הוזמן לביצוע מיידי. SPYDER היא משפחת מערכות הגנה אווירית ניידות, המבוססת בין השאר על טילי פיתון-5 בעלי ביות אלקטרו-אופטי ואינפרה-אדום, ועל טילי דרבי בעלי ביות מכ"ם פעיל. שילוב אמצעי הביות מאפשר התאמת המענה לאיומים ולתנאי ההפעלה.

ביוון כבר אין מדובר רק בעסקה מתגבשת. משרד הביטחון הודיע כי ב-31 באוגוסט נחתם הסכם "מגן אכילס" בכ-3 מיליארד אירו להקמת מערך הגנה אווירית רב-שכבתי. הוא כולל את קלע דוד ו-SPYDER של רפאל, ברק MX של התעשייה האווירית, מכ"מים רב-משימתיים של אלתא ומערכת שליטה ובקרה לאומית שתפתח רפאל. העסקה ממחישה מעבר ממכירת מערכת בודדת לאספקת מערך משולב, שבו גילוי, ניהול הקרב והיירוט נדרשים לפעול יחד.

בזירה הימית חתמו ישראל וקפריסין ב-26 באוקטובר על הסכם לאספקת ספינת סיור חדשה מתוצרת מספנות ישראל, המצוידת במערכות ימיות של רפאל. במקביל ישודרגו מערכות הספינה הקפריסאית הקיימת, "יואנידס". ההודעה הרשמית מציינת משימות סיור, מעקב, חיפוש והצלה, אך אינה מפרטת את דגם הספינה, שווי החוזה או תצורת החימוש.

רצף העסקאות מצביע על תעשייה המסוגלת להציע פתרונות במגוון רחב של זירות. המבחן הבא שלה יהיה תעשייתי לא פחות מטכנולוגי: לתרגם את ההזמנות למערכות מבצעיות, להכשיר לקוחות ולספק תמיכה לאורך שנים, ובה בעת לענות על צורכי צה"ל. לכן, למרות הודעת הנשיא טראמפ, אפשר לנשום קצת יותר בקלות.