טראמפ הבטיח לא לתקוף באיראן עד הבחירות. ומה אחריהן?

אחרי שבשבוע שעבר אזרחי ישראל נהרו לקלפיות בהמוניהם לבחור את הכנסת שתרכיב את הממשלה הבאה – היום הגיע תורם של אזרחי ארה"ב לעשות זאת, במסגרת בחירות האמצע שם.

הנשיא, דונלד טראמפ, כתב ברשת החברתית שלו, Truth Social, כי ארה"ב לא תתקוף באיראן לפני הבחירות. אבל הוא לא אמר מה יקרה אחריהן. לפי דיווח של AP, שמתבסס על שלושה מקורות, ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחף בדיוק לכך: גל תקיפות נוסף באיראן מייד אחרי סגירת הקלפיות בחוף המערבי, מחר ב-7:00 לפי שעוננו.

הקשר בין הבחירות לקונגרס לבין המלחמה באיראן

האמריקאים מצביעים כל שנתיים: הבחירות בשנים שמתחלקות ב-4 הן לנשיא ולשליש מהסנאט, בעוד בבחירות האמצע נבחרים כל 435 חברי בית הנבחרים ועוד כשליש מהסנאט – כ-35 מושבים (מתוך 100). בשנה האחרונה הובילו הדמוקרטים בכל הסקרים על שליטה בקונגרס מלבד אחד, אם כי הפערים משתנים בין המכונים.

אם הדמוקרטים ישלטו בבית, הם יוכלו להקשות על טראמפ להילחם באיראן; הם יוכלו לעשות זאת ע"י מגבלות תקציביות, פתיחה בחקירות והצבעות נגד הפעילות הצבאית. בחקיקת התקציב נדרשים גם הסנאט והנשיא, ולכן הסמכות של הבית אינה מוחלטת – אך בדיווח מיולי נכתב שרוב דמוקרטי יעצור את סדר היום החקיקתי של הנשיא, ויעניק לדמוקרטים הזדמנות לבחון את המלחמה, ודה-פקטו לעצור אותה.

יש גם היסטוריה: בד"כ, מפלגתו של הנשיא נוטה להפסיד בבחירות האמצע. ב-2018, בקדנציה הראשונה של טראמפ, הוסיפו לעצמם הדמוקרטים כ-40 מושבים בבית, לפי וושינגטון פוסט.

המחיר בתחנת הדלק

הסיבה הראשונית למלחמה באיראן היתה פרויקט הגרעין, אך מאז התקיפה האמריקאית הגדולה בפברואר עבר הציר המרכזי למלחמה על השליטה במצרי הורמוז, הנתיב המרכזי להובלת נפט וגז שאיראן ניצלה כדי לגרום לאמריקאים לשלם על התקיפות נגדה באופן מילולי מאוד, ע"י הבאה לזינוק במחירי הדלק. לפי AAA, המחיר הממוצע לגלון בנזין בארה"ב היה 2.98 דולר ביום שבו נפתחה המלחמה, ו-4.38 דולר באוקטובר (בינתיים הוא ירד מעט ל-4.15). כלומר עלייה של כמעט דולר וחצי.

טראמפ הודה באפריל שהמחירים עשויים להישאר גבוהים עד הבחירות. לפי סקר רויטרס-איפסוס מיולי, רק כרבע מהאמריקאים סבורים שהמלחמה שווה את מחירה. ב-AP כתבו באוגוסט שהמלחמה נמשכת הרבה מעבר למה שהבטיח הנשיא, ופוגעת בהבטחה שלו להימנע ממעורבות בעימותים מרוחקים. כל הדברים הללו מערערים אפילו את התמיכה של הרפובליקנים בנשיא, וקל וחומר שהם ממריצים את הדמוקרטים.

כשהקלפיות פתוחות – התותחים שותקים

בחודשים האחרונים הלחימה נשמרה “על אש קטנה”, אבל שותפות של ארה"ב – מישראל ועד מדינות המפרץ – מעריכות שהיא תתחדש אחרי הבחירות. שר החוץ, מרקו רוביו, אמר בשבת שטרם התקבלה החלטה על תקיפה, ושהנשיא מעדיף פתרון דיפלומטי.

אתמול אמר טראמפ שאיראן רוצה הסדר בהקדם – אך כמעט במקביל ארה"ב תקפה באי קשם, תקיפות שלדבריה נועדו להיות הגנתיות נגד מערכות טילים. משמרות המהפכה טענו שהפילו מל"ט אמריקאי מעל מצרי הורמוז, אך אין אישור עצמאי לכך. המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, הזהיר בשבת שאם הלחימה תתחדש, התגובה האיראנית תהיה “ללא מגבלות גיאוגרפיות”.

הצד הישראלי

כידוע, הבחירות בישראל בשבוע שעבר הסתיימו ללא הכרעה ברורה, כאשר אף צד לא יכול להרכיב ממשלה בלי להפר התחייבויות בסיסיות. בגוש השינוי טוענים כי חידוש התקיפות באיראן תשרת את נתניהו. עם זאת, בסופו של דבר, ההחלטה לא נמצאת בידיים של אף אחד מהצדדים בישראל, אלא בידיים של אדם ג’ינג’י שעלול להרגיש מחר שהאפשרויות שלו עומדות להצטמצם בינואר הקרוב, ולכן להזדרז לנצל את האופציה הצבאית כל עוד הוא יכול.