בשנים האחרונות התרגלנו לראות פערים גדולים בין סקרי המנדטים של ערוץ 14 (ולאחרונה גם i24NEWS) לבין סקרים שמתפרסמים בערוצים אחרים. איך זה קורה? התשובה תמונה בעובדה שסקר הוא לא סתם ספירה של תשובות.
מכון סקרים אוסף מדגם של כמה מאות או אלפי נשאלים – אבל המדגם הזה כמעט אף פעם לא זהה לחלוטין לאוכלוסייה בישראל. לכן הסוקרים מבצעים שקלול: הם נותנים משקל שונה לקבוצות שונות לפי גיל, אזור מגורים, מגזר, רמת דתיות ולעיתים גם לפי ההצבעה בבחירות הקודמות.
מכאן נובעים ההבדלים; מכון אחד יכול להחליט שחסרים לו מצביעי ליכוד במדגם, ולהגדיל את משקלם, בעוד מכון אחר יבצע תיקון קטן יותר. גם הטיפול במתלבטים שונה: חלק מהמכונים מוציאים אותם מהחישוב, ואחרים מנסים להעריך מראש לאיזו מפלגה הם צפויים לחזור.
בנוסף, הסוקרים מנסים לחזות מי באמת יגיע לקלפי, ולא רק למי הוא אומר שיצביע. גם ההערכה הזאת יכולה להשתנות בין מכון למכון.
ולכל זה נוסף אחוז החסימה. שינוי של כמה עשיריות האחוז יכול להכניס או להוציא מפלגה שלמה מהכנסת ולשנות את חלוקת המנדטים בגושים באופן משמעותי.
לכן, פערים קבועים בין מכונים לא מעידים על זיוף, או אפילו הטיה מכוונת. בעולם הסקרים, התופעה הזאת מוכרת כ"אפקט בית" — נטייה שיטתית של מכון מסוים להציג תוצאות שונות מהמתחרים בגלל המודל שבו הוא משתמש.
במילים אחרות, כשאנחנו רואים שני סקרים שמציגים שתי תמונות פוליטיות שונות, השאלה היא לא רק מי מהם צודק — אלא איך כל אחד מהם הגיע למספרים שלו. עד יום הבחירות, הסקרים הם בסופו של דבר הערכות סטטיסטיות. הקלפי היא המקום היחיד שבו לא צריך מודלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו