זה לא שריצ'רד ניקסון נזקק לסיוע ותמיכה מישראל כדי להביס את המועמד הדמוקרטי ג'ורג' מקגאוורן בבחירות לנשיאות של 1972. אבל הוא בהחלט קיבל את הסיוע הזה. השגריר בוושינגטון, יצחק רבין, דיבר בראיון עיתונאי בהרחבה בשבחו של ניקסון, ולעומתו ביקר במרומז את מקגאוורן, שהיה מאוד שמאלי ויוני.
מהצד האמריקני הדברים ידועים. הם נהגו מדי פעם לשים את האצבע העבה שלהם על כפות המאזניים לפני הבחירות בישראל, אבל לא הכריזו באופן בוטה מי המועמד המועדף עליהם לראשות הממשלה.
הנשיא דונלד טראמפ עשה את זה, ויש לכך כמה הסברים. תהיה לכך השפעה, השאלה כמה, גם ביום הבוחר.
הסיבה החשובה ביותר להכרזת התמיכה היא כנראה השותפות שלא הייתה כמוה עד היום בתולדות יחסי ישראל וארה"ב בין נשיא אמריקני לראש ממשלה ישראלי. טראמפ ונתניהו הובילו יחד שתי מערכות נגד איראן, ויש להם סדר יום משותף לגבי הצורך בחיסול הגרעין האיראני. המעורבות של טראמפ בשחרור החטופים לאחר השבעתו לנשיא הייתה מכרעת.
על אף שאולי בנימין נתניהו לא כל כך פופולרי היום בארה"ב, לטראמפ אין בעולם שותפים כמו ראש הממשלה שמוכנים גם להילחם. סיבה נוספת, שנגזרת מהשיקולים של "המנהיגים הלוחמים", היא שלישראל יש יכולות שקשורות להכרעת איראן. נראה שהנשיא האמריקני היה רוצה לראות את ישראל מוציאה בשביל ארה"ב את הערמונים מהאש. עד עכשיו נתניהו לא התפתה למהלך כזה, למרות כל הדיבורים על תקיפה כלשהי והבאזז התקשורתי־ביטחוני המתוח.
טראמפ היה רוצה לראות מערך של ממשלות ימין שעשוי להתקבל אם בנו של בולסונרו ינצח בסבב הבחירות בברזיל בעוד פחות משבוע, ואם ממשלת השמאל הרדיקלי בספרד תובס, ואחריהם ניצחון של מארי לה פן בצרפת הבוערת. הוא קצת פחות מתרגש מהממצאים של שלמה בן עמי, שקושרים בין מפלגת לה פן ומשטר וישי.
למרות הסקרים והזלזול המשונה של מנהיגי השמאל בנתניהו, יש סיכויים טובים שהימין ינצח בבחירות. במקרה כזה הסכנה היא שטראמפ ינסה לנכס לעצמו את הניצחון של נתניהו. אבל ישראל שותפה לאמריקנים בסדר היום. היא לא שכירת חרב.
וישנו גם מטען החמוצים של הניסיון של טראמפ ללחוץ על מתן חנינה לראש הממשלה. ישראל שידרה לעולם בשלוש השנים האחרונות שהיא נלחמת במערכה רב־זירתית קשה שלא הייתה דוגמתה מאז מלחמת העצמאות. אבל חלק דומיננטי בחברה הישראלית התעקש, תוך כדי המלחמה, להזחיל את מי שהנהיג אותה בקוצים ובחרולים בנתיב החרדונים.
פירושו של דבר: המלחמה לא חשובה לכם כמו שאתם אומרים. כי אם זו מלחמה קיומית, ניתן להפסיק את ההליכים המשפטיים ולשחרר את ראש הממשלה. המסר הכפול, הדו־משמעי, של החברה הישראלית הצדיק מבחינת טראמפ את הפנייה לחנינה. לאחר שהנושא מוסמס בידי היועצת המשפטית, טראמפ מרגיש משוחרר לבצע צעד חד־צדדי לטובת המנהיג הנאשם ולתמוך בו בצורה גלויה.
ההשפעה על מצביעי הימין הפוטנציאליים היא מחשמלת. הציבור בישראל אוהב את טראמפ; זו הכרה בירושלים לעומת "היהודים לוקחים אדמות מאנשים". התמיכה מצד טראמפ לא תזיז בוחרים מהמרכז לימין, אבל היא מעלה את המורל למצביעי הימין ותשפיע על הרצון לקום בבוקר ולשים את הפתק עוד לפני הקפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו