"אתה אוהב אותי למרות שאני לא ביבי?" – הזוג שהתפצל בין נתניהו לאיזנקוט

לקראת הבחירות הקרובות, הושבנו באולפן את אבי צדקה ונופר סויסה – זוג שעבר מהפכים פוליטיים אישיים בכיוונים הפוכים: אבי, שהצביע בעבר ליכוד וערק ל"יש עתיד", חזר לליכוד, בעוד נופר, שהצביעה מאז ומתמיד לליכוד, החליטה להצביע הפעם ל"ישר" בראשות גדי איזנקוט.

"מה שגרם לי לעזוב מחנה עם עקרונות זה חוסר העקרונות”, מסבירה נופר מה הרחיק אותה מהליכוד של נתניהו. "השביעי לעשירי, טבח, להצהיר ‘אני אשטח את עזה ואני אגמור אותם ואני אהרוג אותם’, ואז משקמים את עזה – על חשבון משלם המיסים. למה?”

מבחינת אבי, השביעי לעשירי דווקא היה קריאת ההשכמה לחזור ‘הביתה’. "ראיתי במציאות שאנשים שחשבתי לתת להם צ'אנס לא עמדו בסטנדרטים. כשאני מסתכל על סטנדרט של מנהיג – אין בעיה שהוא יהיה פוליטיקאי, זה חלק מהעניין. רק יש דברים שלא עושים”. הוא ממשיך ומתאר את הרכבת הממשלה בתמיכת מנסור עבאס כדוגמא למה לא עושים – ונופר מזכירה לו ששני הצדדים ניסו את עבאס, כל אחד בתורו ולפי האינטרס שלו.

מכיוון שהנקודה הזו פועלת לרעת שני ה"גושים", הם מנסים כיוון אחר: "עם הזמן הבנתי שאני לא מוכן להמר יותר”, אומר אבי, ונופר ממהרת לבדל את עצמה: "אני לא דבק 3 שניות, ואני מוכנה להמר. מי שמהמר יכול להגיע לתוצאות טובות יותר – ואם אפשר לתת פה שינוי ומקום למישהו אחר, לפי דעתי צריך לעשות את זה”. אבי שואל מה יגרום לה לחזור לליכוד והיא עונה: "שאיזנקוט יעלה, יאכזב אותי, ואז אני אחזור כבר לחרא המוכר”.

כשהיא שואלת את אבי מה יגרום לו לשנות את דעתו הוא עונה: “אין משהו שיגרום לי לשנות את דעתי, אלא אם כן ביבי יבוא ויעשה פאדיחה” – מה שגורם לה מייד להזכיר שוב את 7.10. “זה לא ‘עשה פדיחה’, זה פשע אנושי".

אבי מוכן להודות ש"ההתנהלות הייתה מחפירה בהרבה דברים. אנחנו במצב חמור מאוד בטחונית; אנחנו במצב חמור מאוד כלכלית; אני לא מרוצה מביבי ואני לא הולך להצביע לביבי כי אני סופר מרוצה ממנו, לא כי אני אוהב אותו במיוחד, (אלא) כי אם אני לא יכול להביא את האופציה הכי טובה, אני אביא את האופציה הכי פחות גרועה – וזה מבחינתי ביבי”.

משפחה לא בוחרים

גורם נוסף שהשפיע על אבי הוא המשפחה: לדבריו, למשפחה שלו, משפחה מהפריפריה שכולם מצביעים למפלגות הקואליציה, כאב כשחשף לפני כמה שנים את החלטתו להצביע ל"יש עתיד". "לא הבנתי כמה אני מכאיב להם, איזה ויכוחים אני פותח, ולא הרגשתי בהתחלה את המחיר”.

"‏אז אתה מצביע כדי לא לאכזב את המשפחה שלך?”, נדהמת נופר, ומספרת: “המשפחה שלי מהפריפריה, מהדרום, כולם ביבי. לא משנה מה הוא עשה, גם אם הוא הביא את ה-7.10. אנחנו יושבים בשולחן שישי, מפצחים גרעינים, מוציאים את הפירות, פותחים טלוויזיה, כל אחד אומר את הצד שלו, ואני אומרת: ‘אני לא שם. אני מתכוונת לעשות שינוי’. התחרפנו עליי, התעצבנו עליי. ‏דודה שלי אכלה עליי סיבוב מאוד מאוד קשה. זה הבן אדם שהכי כועס עליי, ברמת ‘את בוגדת, מה פתאום לא תצביעי ביבי?’. וזה בסדר, - כוס מים קרים וזה יעבור לה".

לגבי המשפחות שלהם שמצביעות לנתניהו היא אומרת: "מחשבתית, הייתי כמוך. הייתי אומרת ‘אני מהפריפריה, אני אצביע ביבי, המשפחה שלי מצביעים ביבי’. אבל אז מה זה יוצר לנו? שטיפת מוח של ‘ביבי, ביבי, ביבי’. די!”.

ומה לגבי המשפחה הקטנה שלהם?

“‏אתה חושב שאני בוגדת בזה ששיניתי את הדעה שלי?”, שואלת נופר, ואבי עונה: “אני לא חושב שאת בוגדת”. הוא מודה שהוויכוחים הפוליטיים חודרים לחיים האישיים שלהם, כולל דיבורים על איך יחנכו יחד ילדים וישלחו אותם לצבא יום אחד. אפילו בילויים חברתיים נקטעו בגלל ויכוחים על פוליטיקה.

"אני חושבת שזה ביני לבינך, עם כל הריבים שהיו וכל הוויכוחים שהיו, אני שמחה שהגענו להנחה המשותפת שאנחנו בסופו של דבר רוצים שיהיה פה טוב – גם אני וגם אתה. לא משנה שאני עשיתי סוויץ’ לפה ואתה עשית סוויץ’ לשם. אנחנו עדיין חיים באותו בית. זה עדיין אפשרי לחיות באותו בית”.

“אתה אוהב אותי למרות שאני לא ביבי?”, היא שואלת, והוא עונה: “ברור", והם מסיימים בחיבוק ונשיקה.